עמותות מהוות נדבך מהותי בחברה האזרחית בישראל. הן פועלות לקידום מטרות חברתיות, חינוכיות ותרבותיות, ומהוות גשר בין צרכים קהילתיים ובין מימושם בפועל על ידי יוזמה אזרחית. על מנת להבטיח את תקינות פעילותן והשגת מטרותיהן, נדרש כי כל עמותה תפעל במסגרת משפטית ברורה ומוגדרת. יסוד מרכזי במסגרת זו הוא קיום תקנות מסודרות, אשר מהוות מסמך נורמטיבי המכתיב את דרך ההתנהלות הארגונית, המינהלית והמשפטית של העמותה. חשוב להבין את מקומן של תקנות העמותה, את תוכנן ואת השלכותיהן המשפטיות והמעשיות כדי להבטיח קיום תקין ושקוף של גוף ללא מטרות רווח.
מהן תקנות העמותות
תקנות העמותות הן מסמך פנימי המחייב כל עמותה, ובו נקבעים הכללים לניהולה ולפעולתה. התקנות מסדירות בין היתר את מטרות העמותה, סמכויות האסיפה הכללית והוועד, אופן מינוי בעלי תפקידים, קבלת חברים ודרך קבלת החלטות. התקנות מהוות בסיס משפטי לפעילות תקינה בהתאם לחוק העמותות.
הבסיס החוקי לתקנות עמותה
חוק העמותות, התש"ם-1980, קובע את ההסדרים המשפטיים החלים על עמותות, לרבות הדרישה לקיומן של תקנות. תקנות העמותה הן תנאי הכרחי לרישומה של עמותה ברשם העמותות, ומהוות מסמך אשר לו תוקף משפטי מחייב. סעיף 11 לחוק מציין כי יש לצרף תקנות לבקשה לרישום עמותה, והן נבדקות על ידי רשם העמותות כתנאי לאישור הרישום.
החוק עצמו כולל נספח תקנון לדוגמה – תקנון ברירת מחדל אשר נעשה בו שימוש במקרים שבהם העמותה לא ניסחה תקנות ייחודיות. עם זאת, ברוב המקרים, עמותות בוחרות לנסח תקנות מותאמות אישית, המבטאות את המבנה הארגוני והרעיוני שלהן. על אף חופש מסוים הקיים בכתיבת התקנות, הן מחויבות לעמוד בדרישות החוק ולכלול נושאים חיוניים שמוגדרים בו.
היבטים מהותיים בתקנות העמותה
תקנות העמותה נועדו לשקף את מנגנון קבלת ההחלטות, מינוי בעלי התפקידים ודרכי פעולתם, זכויות וחובות החברים, ושקיפות ניהולית. הן קובעות, למשל, כיצד מתכנסת האסיפה הכללית, איזה מניין נדרש לקבלת החלטות, ומהם תנאי הזכאות להצבעה. תקנות מסודרות מצמצמות אי-בהירויות וחשופות למחלוקות בשגרה ובשעת משבר.
נושאים שחייבים להיכלל בתקנות כוללים, בין היתר:
- הוראות לגבי כינוס אסיפה כללית (סדירות, מיוחדת, מועדים, הוראות זימון)
- סמכויות הוועד והרכבו
- הוראות בדבר קבלת חברים לעמותה והפסקת חברות
- אופן מינוי ובחירת בעלי תפקידים
- אופן ניהול פנקסי החברים והפרוטוקולים
- דרכי פירוק מרצון של העמותה והעברת נכסיה
שינויים ועדכונים בתקנות
עם השנים ייתכן כי עמותה תידרש לשנות את תקנותיה, עקב שינוי במבנה הארגוני, מטרות חדשות או קיום מציאות תפעולית שונה. בהתאם לחוק, ניתן לבצע שינויים בתקנון, אך פעולה זו מחייבת את אישור האסיפה הכללית ולרוב גם רוב מיוחס. לאחר מכן יש להודיע על כך לרשם העמותות בצירוף נוסח התקנות המתוקן. השינוי נכנס לתוקף רק לאחר הרישום, ובמקרים מיוחדים עשוי הרשם לדרוש שינויים מסוימים (למשל אם נוסח התקנה עומד בניגוד לדין).
לאורך השנים נוצרו מקרים בהם בתי המשפט בישראל נדרשו לפרש סעיפים בתקנון או להכריע בסכסוכים פנימיים בעמותה נוכח מחלוקת על יישומו של התקנון. עובדה זו ממחישה את הצורך בניסוח בהיר, מדויק ובלתי משתמע לשתי פנים של התקנות.
התאמת התקנות למבנה הפעולתי של העמותה
החוק מאפשר גמישות מסוימת בהתאם לאופי העמותה, גודלה, עיקרי העשייה והיקף נכסיה. יש הבדל מהותי בין עמותה קטנה הפועלת בהתנדבות לבין עמותה המעסיקה עובדים, מנהלת תקציבי עתק ואחראית על פרויקטים מורכבים. לכן, התקנות צריכות להיות מותאמות באופן פרטני, ולהתייחס באופן יזום לסוגיות כגון מנגנוני בקרה, אחריות נושאי משרה, ניגודי עניינים ואופן אישור התקשרויות כספיות מהותיות.
עמותות רבות בוחרות להיעזר ביועץ משפטי מקצועי בעת ניסוח התקנות, על מנת להבטיח עמידה בדרישות החוק וליצור מסמך ניהולי אפקטיבי, כמדריך לפעולה ולא רק כדרישת פורמלית לרישום.
השלכות משפטיות של תקנות לקויות או העדר תקנות
חוסר בהירות בתקנות או העדר התייחסות לסוגיות קריטיות עלולות לגרום לשיתוק תפקודי של העמותה, לקשיים ברישום פעולות חוקיות ואף לחשיפה לתביעות אישיות של נושאי משרה במקרים של התנהלות פסולה. לדוגמה, כאשר אין הוראות ברורות לגבי מנגנון קבלת החלטה, תיתכן טענה לפסלות החלטות או לערעור הליכים פנימיים.
בנוסף, רשות התאגידים ובפרט רשם העמותות בוחנים את פעילותן של העמותות לפי עקרונות "ניהול תקין". מסמך התקנות נבחן כחלק מהשקיפות והרגולציה, ורשם העמותות רשאי להפעיל אמצעים שונים כאשר הוא מוצא חריגה, כגון שלילת אישור ניהול תקין או מתן התראות להשלמת או תיקון המסמך.
דוגמאות מהפסיקה
בפסקי דין כגון ע״א 6978/09 עמותת "אור ירוק" נגד רשם העמותות, נדונה שאלת חוקיותם של מינויים פנימיים בעמותה נוכח תקנון שמיושם באופן שונה מזה שנרשם. בית המשפט העליון הדגיש כי תקנות העמותה הן "חוקתה הפנימית", וחובה להקפיד על יישומן המדויק.
במקרים אחרים, הפסיקה דנה במעמדו של חבר עמותה שהסולק לכאורה שלא כדין, לאור תקנות שלא הסדירו כהלכה את מנגנון ההדחה או משך החברות. בעיות אלו נובעות לא פעם מהעתקה אוטומטית של תקנון שאינו מותאם למבנה או לפעילות בפועל של הארגון.
מגמות והתפתחויות בתחום
בשנים האחרונות קיימת מגמה גוברת להגברת השקיפות ודיווחיות במגזר השלישי. בהתאם לכך, רשם העמותות מחדד את הדרישות בנושא ניסוח התקנות ומעודד הגשתן באופן מקוון ומעודכן. כמו כן, תאגידים ממשלתיים וקרנות ציבוריות דורשים לעיתים עמידה בתקנות מהודקות ואף גידור מיוחד של סוגיות כמו מניעת ניגודי עניינים, דרך מינוי מבקר פנימי וכיוצא באלה.
הטכנולוגיה והמעבר לדיגיטציה יוצרים צורך גם בתקנות עדכניות, אשר מתייחסות לקיום אסיפות מקוונות, משאלי חברים באמצעים אלקטרוניים וכן דרכי שמירה על פרטיות ואבטחת מידע.
סיכום
תקנות העמותה מהוות את אחד מהמסמכים המשפטיים המרכזיים ביותר לניהול תקין של עמותה. מעבר לחשיבותן הפורמלית כאמצעי לרישום קיומה החוקי של העמותה, תקנות אלו קובעות את אופן ההתנהלות היום־יומית, מגדירות סמכויות, מגנות על מטרות הגוף ומחזקות את אמון הציבור. אי לכך, מומלץ כי כל עמותה תבחן ותעדכן את התקנות באופן תקופתי תוך ראייה אסטרטגית, על מנת לעמוד באמות מידה משפטיות, תפעוליות ואתיות כאחד.
