פשיטת רגל של עדיקה – מסגרת משפטית והשלכות ציבוריות

התמוטטות עסקית של חברות מוכרות מלווה לעיתים קרובות בהדים ציבוריים משמעותיים ובשאלות משפטיות מורכבות. כאשר חברה ציבורית, שעוד לפני זמן קצר פעלה בביטחון ונהנתה מחשיפה תקשורתית נרחבת, מודיעה על קריסה כלכלית, גוברת ההתעניינות בהשלכות המשפטיות של מהלך כזה. מקרה של פשיטת רגל מצד גוף עסקי בולט, דוגמת חברת האופנה עדיקה, מעלה תהיות בקרב הציבור, גורמי רגולציה ואנשי מקצוע – באשר לתהליך המשפטי הכרוך בכך, זכויותיהם של גורמים שונים שמעורבים בחברה, וכן להשפעות ארוכות הטווח על שוק המסחר והמסחר המקוון בישראל.

הליך חדלות פירעון של תאגיד – עקרונות כלליים

עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, חל שינוי דרמטי בגישת המשפט הישראלי לטיפול בקריסות כלכליות של חברות. החוק לא רק איגד את ההסדרים הקודמים אלא גם שאף לאזן בין מספר ערכים מנוגדים: שיקום החייב, מימוש מהיר ויעיל של נכסים לטובת הנושים, ושמירה על אינטרס הציבור. כאשר נקבעת חדלות פירעון של תאגיד, בית המשפט ממנה נאמן שתפקידו להפעיל את החברה או לפרקה באופן שיביא לתוצאה מיטבית עבור כלל הצדדים המעורבים.

הליך זה כולל מספר שלבים: ראשית, בדיקה אם קיימת חדלות פירעון – קרי, האם החברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות במועדים שנקבעו. לאחר מכן, נבחנים מאזן הנכסים והתחייבויות, נבנה דו"ח כלכלי, מוגשת בקשה רשמית לבית משפט, ולבסוף אם הנסיבות מצדיקות זאת – נפתחת בפועל תוכנית שיקום או פירוק.

זכויות עובדים במסגרת תהליך הקריסה

אחת מהשאלות המרכזיות בהליכי חדלות פירעון נוגעת לעובדי החברה – אלו שנתנו מזמנם וכוחם ומוצאים עצמם לעיתים מול שוקת שבורה. החוק מעניק לעובדים מעמד יחסית מועדף מבין הנושים, אך חשוב להבין את הגבולות והמורכבויות של זכות זו. שכר עבודה שלא שולם, פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות צוברות מקבלות קדימות על פני חובות לנושים כלליים, אך כפופות לתקרות שנקבעו בחוק ולמסגרת נכסים זמינה לחלוקה.

במקרים רבים מבוטחים חלק מהחובות לעובדים באמצעות המוסד לביטוח לאומי, שלפי פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, זכאי לשלם תשלומים מסוימים מתוך קרן ייעודית ולרשום את עצמו כנושה בחלקו. בכך נוצר מנגנון מרכך עבור עובדים שנפגעים מהתמוטטות מעסיקם. עם זאת, במצבים שבהם לחברה אין כלל נכסים למימוש – גם זכויות אלו עלולות להישחק באופן משמעותי.

השפעת פשיטת רגל של חברה ציבורית

כאשר מדובר בחברה ציבורית שבה מושקעים גורמים מוסדיים, הציבור הרחב ובעלי מניות רבים, השלכות ההליך המשפטי רחבות יותר. פשיטת רגל שכזו עלולה לגרור ירידת ערך משמעותית בשוק ההון, להביא לחקירות של רשות ניירות ערך באשר להתנהלות ההנהלה, ולהציף שאלות של ממש בהקשר ל"ניהול תקין" טרם הקריסה. קיימים מקרים שבהם ממצאי הליך חדלות הפירעון הובילו להליכים אישיים כנגד מנהלים ואף לאישומים פליליים בגין ניהול רשלני או הטעיית משקיעים.

כמו כן, נוכח העובדה כי חברות ציבוריות מחויבות ברמת שקיפות גבוהה יותר, לעיתים עולה השאלה האם ניתן היה לחזות את המשבר מבעוד מועד. במסגרת זו נערכים תהליכים של בדיקה פנימית וחיצונית שכוללים ניתוח דוחות כספיים, הערכת שווי לפי תקן חשבונאי בינלאומי, ובדיקת אופן פרסום דיווחים לציבור המשקיעים על סמך תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים).

תחולת החוק על חברות בקבוצת ג'י סי אל (GCC)

במקרים בהם החברה שייכת לקבוצת חברות, נוצרות לעיתים מורכבויות משפטיות נוספות. כך, אם עדיקה מוחזקת או מחזיקה בעצמה בחברות בת אחרות, ייתכנו שאלות בדבר נטילת אחריות הדדית, ערבויות פנימיות וחלוקת נכסים מורכבת יותר. האופן שבו החוק מפרש את "הרמת מסך ההתאגדות" – כלומר, מתי ניתן לראות במעשיהם של מנהלים או חברות קשורות ככאלה שניתן לחייבם אישית – משמעותי ביותר בהליך זה.

לפי סעיף 119 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בית המשפט רשאי להרמות מסך או לחייב נושאי משרה במקרים חריגים של ניהול בחוסר תום לב, גרימת נזק מכוון או רשלנות חמורה. חבות שכזו קשה להוכיח, אך היא עומדת במרכז השיח במיוחד כאשר קיימות טענות להתנהלות פסולה שנמשכה טרם פתיחת ההליך המשפטי.

היבטים צרכניים וציבוריים

קריסתה של חברה שיש לה קשר ישיר עם ציבור רחב של צרכנים, כמו עדיקה, משפיעה גם מעבר למעגל העסקי המצומצם. לקוחות קיימים עלולים להיוותר ללא מענה ביחס להזמנות שבוצעו ולא סופקו, תלושי זיכוי, כרטיסי מתנה ותוכניות נאמנות. כל אלו אינם זכויות משפטיות מובהקות במסגרת הליך חדלות פירעון, ולעיתים קרובות לקוחות במצב זה אינם זוכים להחזר כספי או מוצרי חליפי.

עם זאת, הנאמן עשוי לבחור להפעיל את החברה זמנית על מנת לסיים התחייבויות מול לקוחות או על מנת להכשירה למכירה כ"עסק חי" (going concern). מהלך כזה נועד למקסם את התמורה שתתקבל עבור הנכסים העסקיים של החברה ואת סיכויי שיקומה או מכירתה לגורם שלישי.

מגמות עדכניות והשלכות עתידיות

בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות הליכי חדלות פירעון אצל חברות מתחום המסחר האלקטרוני. הגברת התחרות, השפעות מגפת הקורונה, שינויים בהרגלי הצריכה והעלייה בעלויות השינוע והלוגיסטיקה – כל אלו יוצרים סביבה עסקית לא יציבה, גם עבור מותגים בולטים. מבנה עלויות גבוה, תלות בשווקים תנודתיים וחוסר גמישות תפעולית תרמו לקריסת עסקים נוספים, והדוגמה של עדיקה משתלבת בתוך מגמה זו.

נראה כי בעתיד תהיה דרישה גוברת לפיקוח מחמיר יותר על פעילותן של חברות ציבוריות בתחום הריטייל המקוון, לרבות חקיקה רגולטורית חדשה שעשויה לאזן טוב יותר בין חופש כלכלי לבין יציבות צרכנית. כמו כן, ייתכן שנראה בתי המשפט נוטים לגישה אקטיביסטית יותר בעתית מתן צווים לשיקום, תוך ניסיון אמיתי להחיות חברות ולא למהר לפרקן, במיוחד כאשר מדובר בגורם בעל ערך מובהק למשק.

סיכום

פשיטת רגל של חברה בולטת כמו עדיקה מדגימה את הרב-ממדיות של הליכי חדלות פירעון ואת חשיבותם של ניתוח נכון, שקיפות ומעורבות שיפוטית מדודקת. המקרה מאיר את ההשלכות הישירות על עובדים, נושים, משקיעים וצרכנים, והוא מחדד את הצורך בהבנה מעמיקה של המסגרת המשפטית שנכנסה לתוקפה עם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ככל שהתחרות במשק הישראלי תימשך וככל שחברות יפעלו בשווקים רגישים, כך יש להניח שמקרים כאלו – וניתוחם המשפטי – ילכו ויתפסו מקום מרכזי יותר בשיח הציבורי והמשפטי כאחד.