בקשות לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים נחשבות למסלול ייחודי, המיועד לאזרחי מדינות זרות, השוהים בישראל, אשר מציגים מקרים חריגים שבהם החוק הישראלי לא מאפשר להעניק מעמד חוקי, על פי חוקי ההגירה ונוהלי משרד הפנים, אולם נמצא כי ראוי להנפיק אשרה או תושבות מתוך שיקולים של חמלה וצורך אנושי. עבור זרים רבים בארץ, מדובר בהזדמנות האחרונה להסדרת מעמד, איחוד משפחות או קבלת הגנה מגירוש עקב נסיבות חיים מורכבות.
במאמר זה נסקור את התנאים, הנהלים והשלבים החשובים ביותר בדרך לקבלת ויזה הומניטרית , בדגש על המלצות להגדלת הסיכויים לקבלת אישור של הבקשה ההומניטרית.
מהי ויזה הומניטרית ולמי היא מיועדת?
ויזה הומניטרית היא אשרה מיוחדת מסוג תושב ארעי / ויזת א/5, או ויזת עבודה ב/1, או אשרת תייר ב/2, שמדינת ישראל מעניקה למבקשים שאינם זכאים למעמד על-פי המסלולים הרגילים (נישואין, עבודה, עלייה וכו’) אך מתקיימות בעניינם נסיבות יוצאות דופן המצדיקות בחינה פרטנית.
בין המצבים שבהם נשקלת בחינה הומניטרית:
- תלות רפואית באדם השוהה בישראל
- בקשת קטינים שנולדו וגדלו בארץ ללא מעמד
- איחוד משפחות במקרים מורכבים
- נסיבות אישיות סבוכות שאינן נופלות תחת שום מסלול הסדרה אחר
הבסיס המשפטי לבחינה ההומניטרית מצוי בנוהל רשות האוכלוסין ובנהלי הוועדה ההומניטרית הבין-משרדית (5.2.0022), המהווים מסגרת ברורה אך מחמירה לבחינה וקבלת החלטות.
הגשת ראשונית למעמד הומניטרי – אצל לשכת רשות האוכלוסין וההגירה המקומית
רוב הבקשות מתחילות בהגשה ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה למקום מגורי המגישים. בשלב זה על המבקשים להוכיח כי נסיבות המקרה מצדיקות חריגה מהכללים הרגילים.
מסמכים עיקריים הנדרשים בדרך-כלל:
- טפסי בקשה רשמיים
- תעודות לידה / נישואין / מסמכי זהות
- מסמכים רפואיים במידת הצורך
- תעודת להוכחת היעדר רישום פלילי
- חוות דעת מקצועיות (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכו’)
- הוכחות לקשר משפחתי עם אזרחים או תושבים בישראל
- כל מסמך המעיד על קושי ממשי לחזור לארץ המוצא
בשלב זה הפקיד בלשכה בודק האם הבקשה עומדת ברף ה"הומניטרי", ואם כן – היא מועברת להמשך טיפול ודיון.
הוועדה ההומניטרית הבין-משרדית – השלב המכריע
טיפול בבקשות מסוג זה מועברות לידי הוועדה ההומניטרית הבין-משרדית, הגוף היחיד שמוסמך להעניק מעמד בישראל במקרים חריגים שאין להם מסלול חוקי אחר. הוועדה כוללת נציגים ממשרדי ממשלה שונים הפנים, הבריאות, הרווחה ועוד – ומתכנסת מספר פעמים בשנה.
שיקולים מרכזיים של הוועדה:
- טובת קטינים הקשורים למבקש
- מידת ההשתלבות בישראל
- תלות רפואית או משפחתית
- קשרים חברתיים, קהילתיים וכלכליים
- חוסר אפשרות ממשית להסדרה במדינת המוצא
הוועדה שוקלת כל מקרה לגופו, ולכן איכות הבקשה, הארגון והנימוקים הם קריטיים.
הבדל בין ויזה זמנית למעמד קבוע
הוועדה יכולה להעניק מספר סוגים של פתרונות:
- אשרת שהייה ארעית (א/5) – מעניקה תעודת זהות זמנית וזכויות חלקיות
- מעמד תושב קבע – במקרים חריגים בלבד
- אשרת שהייה מיוחדת (ב/1 הומניטרית) – פתרון זמני, לעיתים למידע נוסף או מניעה קצרת-טווח מגירוש
משך המעמד נבחן מחדש כל תקופה, והארכתו איננה אוטומטית.
אתגרים נפוצים בהגשת בקשה הומניטרית למעמד בישראל
זוהי אחת הבקשות המורכבות ביותר על-פי חוקי ההגירה בישראל. בין האתגרים:
- איסוף ראיות איכותיות ומשכנעות
- ניסוח טיעון משפטי ברור ומגובה במסמכים
- חסרים בתיעוד ממדינות מוצא
- התמודדות עם דחיות, דרישות להשלמת מסמכים וערעורים
כאן נכנס לתמונה ליווי משפטי מקצועי, המגדיל משמעותית את הסיכוי להצלחה.
ערעור כנגד סירוב בקשה לקבלת ויזה הומניטרית
חשוב לציין כי רוב הבקשות לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים מסורבות על ידי הוועדה, או נדחות עוד לפני כן, על הסף, עקב אי עמידה בדרישות הנוהל הבסיסיות. סירוב או דחייה של בקשה הומניטרית מקנה את הזכות לפנות, תוך פרק זמן מוגבל, אל בית הדין לעררים, לביקורת שיפוטית של ההחלטה המנהלית. חשוב לבחון את סיכויי ההליך טרם הגשת הערר, ובכל מקרה חשוב לנהל את ההליך המשפטי כנגד סירוב בקשה של הוועדה באופן מקצועי, על מנת לקבל תוצאה חיובית.
לסיכום – מסלול מורכב, אך אפשרי
הגשת בקשה לקבלת ויזה הומניטרית בישראל היא תהליך רגיש ומורכב, הדורש בקיאות בנוהלי רשות האוכלוסין ובמדיניות הוועדה ההומניטרית. למרות הקשיים, מבקשים רבים מצליחים להסדיר את מעמדם בישראל, במיוחד כאשר הבקשה מנוסחת בצורה מקצועית, מלאה ומגובה בראיות משמעותיות.
צוות משרד דקר פקס לוי מלווה את לקוחותיו לאורך כל התהליך – החל מהכנת המסמכים, דרך הייצוג מול הלשכות, הגשת הבקשה לוועדה ההומניטרית ועד ייצוג מול הערכאות המשפטיות הרלבנטיות, במידת הצורך. אם אתם זקוקים לסיוע בהגשת בקשה הומניטרית, נשמח לעמוד לשירותכם.
הכתבה בשיתוף משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי >> https://lawoffice.org.il/