הבטחת הכנסה לנכים – מסגרת חוקית ותנאי זכאות

נכתב ע"י: אבירם גור

מדינת ישראל מכירה בזכותם של אנשים עם מוגבלות לקיום בכבוד, ובמסגרת זו הוקם מערך של קצבאות ותמיכות כלכליות לאוכלוסייה זו. אחת התמיכות החשובות והנפוצות ביותר היא הבטחת הכנסה, המספקת רשת ביטחון כלכלית לאנשים שאינם מסוגלים להשתכר ברמה המינימלית הנדרשת למחיה. כאשר מדובר בנכים – קבוצה אשר מתמודדת עם מגבלות רפואיות ותפקודיות שונות – הזכאות להבטחת הכנסה נובעת מצירוף בין מצבם הרפואי, הכלכלי והאישי. השילוב בין קצבת נכות לקבלת השלמה באמצעות הבטחת הכנסה טומן בחובו היבטים משפטיים, מנהליים וחברתיים שיש להכיר היטב.

מסגרת חוקית ומושגית

הבסיס החוקי להבטחת הכנסה בארץ מצוי בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, המופעל על-ידי המוסד לביטוח לאומי. מטרתו של חוק זה היא לקבוע מערך תמיכות המעניק סיוע כספי שוטף לאנשים אשר הכנסותיהם אינן מספיקות לקיום בכבוד. כאשר אדם מוכר כנכה ומקבל קצבת נכות כללית, הוא עשוי – בנסיבות מסוימות – להיות זכאי גם לתשלום נוסף כ"הבטחת הכנסה", וזאת בהתאם לקריטריונים מוגדרים היטב.

הזכאות להבטחת הכנסה במקביל לקצבת נכות תלויה במספר תנאים מצטברים, הכוללים בין היתר את שיעור אי-הכושר שנקבע לאדם, היקף הכנסותיו ממקורות נוספים (כגון עבודה, קצבאות אחרות או רכוש), מצבו האישי (נשוי, הורה לילדים ועוד), וגילו. מדובר במנגנון שמשלב בין זכויות מתחום הביטוח הסוציאלי לבין שיקולים של צדק חלוקתי וחובה ציבורית לסייע לאלה שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם בכוחות עצמם.

תנאי זכאות עיקריים

על מנת שנכה יהיה זכאי לתוספת הבטחת הכנסה, עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בתקנות חוק הבטחת הכנסה. להלן התנאים המרכזיים:

  • גיל ומעמד: על המבקש להיות בגיר (גיל 18 ומעלה), שלא הגיע לגיל פרישה.
  • תושבות: התושב חייב להיות תושב ישראל שמתגורר בארץ בדרך כלל.
  • שיעור נכות: הזכאות נבחנת רק כאשר קיימת קצבת נכות כללית, בדרך כלל עם דרגת אי-כושר של 60% ומעלה.
  • מבחן הכנסה: על המבקש להוכיח שלמרות קצבת הנכות, הכנסותיו הכוללות אינן עולות על הסכום שנקבע כמינימום לקיום בכבוד, בהתאם להרכב המשפחתי שלו.

מבחן ההכנסה כולל שקלול של כל מקורות ההכנסה של המבקש ובני משפחתו, כולל הכנסות מעבודה, רווחי נכסים, חסכונות, רכוש יקר ערך ועוד. במידה שההכנסה עולה על הרף שנקבע, הזכאות להבטחת הכנסה נשללת.

מבחני סף והיבטים טכניים

תביעות להבטחת הכנסה מוגשות באמצעות סניפי המוסד לביטוח לאומי, ומותנות בהגשת כלל המסמכים הנדרשים, כולל דיווח מלא על הכנסות, נכות רפואית מאושרת, תיעוד מצב משפחתי ולעיתים אף בדיקות תפקודיות ותסקירים סוציאליים. כל תביעה נבחנת לגופה, בהתאם לפרשנות העדכנית של החוק והפסיקה הרלוונטית.

חשוב להדגיש כי חוק הבטחת הכנסה נתון לפרשנות מתפתחת, ולעיתים שאלות משפטיות מורכבות עולות סביב קביעת הזכאות, בעיקר במקרים גבוליים בהם קיים ספק לגבי מידת אי-הכושר או סוג ההכנסה המדווחת. בתי הדין לעבודה מהווים ערכאה לערעור בעניינים אלו, ובמקרים רבים נקבעו תקדימים אשר השפיעו על מדיניות קביעת הזכאויות.

דוגמאות מעשיות

לדוגמה, אדם בגיל 50 שקיבל דרגת אי-כושר של 65% ונכה נכות כללית, אולם עבד בעבודה חלקית בה הוא הרוויח כ-1,800 ש"ח לחודש, נבחנה זכאותו להשלמת הכנסתו באמצעות הבטחת הכנסה. בהתאם לטבלאות שנקבעו על-ידי הביטוח הלאומי ובהתחשב בעובדה שהוא חי בגפו, נמצא כי הכנסותיו היו נמוכות מהרף שנקבע לקיום בכבוד – ולכן אושרה לו ההשלמה.

במקרה אחר, אם חד-הורית לשני ילדים שמקבלת קצבת נכות עקב מגבלה רפואית ומנהלת עסק קטן, נדרשה להציג פירוט הכנסות מדויק כדי להוכיח שאין לה הכנסה עודפת מעבר לסף שנקבע. לאחר בדיקה של הדוחות והתחשבות בהוצאות מוכרות, הוחלט כי עונה על תנאי הזכאות.

היבטים חברתיים ומגמות עדכניות

בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי ער באשר לרמות התמיכה שניתנות לאנשים עם מוגבלות, ולשאלה האם רמת ההכנסה המשולבת – קצבת נכות בתוספת הבטחת הכנסה – מספיקה למחיה בכבוד. פסקי דין, חקיקה יזומה ואף מחאות ציבוריות הובילו לשינויים מסוימים, אך עדיין מדובר בנושא שזוכה לבחינה מתמדת מצד גורמים משפטיים, פוליטיים וחברתיים.

בנוסף, קיימת מגמה לעבור למודל של קצבה אחידה ולבסס רמות הכנסה מעל קו העוני לאנשים עם מוגבלות. הדיון הציבורי מבקש לצמצם בירוקרטיה ולעשות את הזכויות הללו נגישות ונוחות יותר למימוש. יחד עם זאת, מערך הזכאות הנוכחי עדיין דורש התמודדות עם קריטריונים מדוקדקים וליווי מקצועי.

מסקנות

הבטחת הכנסה בשילוב עם קצבת נכות מהווה את אחד מכלי המדיניות המרכזיים של מדינת ישראל להבטחת רשת ביטחון סוציאלית לאנשים עם מוגבלות. הזכאות לכך היא תוצר של מערכת מורכבת הכוללת חקיקה, מבחנים כלכליים ותפקודיים, פרשנות מנהלית ופסיקתית, ולעיתים לא מעט בירוקרטיה.

על כן, חשוב להכיר את מלוא התנאים וההיבטים המשפטיים הנלווים למימוש זכות זו, הן לצורך הגשת בקשות והן לצורך בחינה מחודשת של זכאות במצבים משתנים. החוק ממשיך להתעדכן ולהתעצב לאור צרכים חברתיים, ומהווה שיקוף לערכי השוויון, התמיכה וההגנה על זכויות אדם בישראל.

המידע המוצג באתר הינו מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נושא מאפיינים ונסיבות ייחודיות, ולכן לקבלת מענה מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

למידע נוסף מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

    בשליחת טופס זה הנך מאשר/ת את תנאי השימוש ואת מדיניות הפרטיות באתר.

    מידע נוסף

    שינוי כתובת בביטוח לאומי – היבטים משפטיים והשפעה על זכויות

    שינוי כתובת במוסד לביטוח לאומי נחשב אמנם לפעולה אדמיניסטרטיבית פשוטה למראית עין, אך בפועל יש לה משמעות משפטית, כלכלית וחברתית רחבה. כתובת ...

    אגרות בגין העסקת עובדים זרים במשפט הישראלי

    העסקת עובדים זרים בישראל מוסדרת במספר חוקים ותקנות שמטרתם להסדיר את תנאי השהייה, ההעסקה והפיקוח על עובדים שאינם אזרחי המדינה. אחת מהחובות ...

    ועדת האתיקה של משרד הבריאות – מסגרת משפטית ועקרונות פעולה

    בעידן שבו גבולות מתחום מדע הרפואה לרבדים מוסריים, משפטיים וטכנולוגיים מיטשטשים לעיתים תכופות, עולה חשיבותם של מנגנונים המעניקים מסגרת מוסרית ומשפטית להתנהלות ...

    זכויות הסטודנט במשפט הישראלי: מסגרת חוקית ופסיקה

    החיים האקדמיים בישראל מאופיינים באינטנסיביות רבה: דרישות לימודיות גבוהות, עומסי עבודה, שילוב של עבודה עם לימודים ולעיתים גם שירות מילואים. בתוך מכלול ...

    תעודת זכאות לסיעוד – מסגרת משפטית ומשמעויות מעשיות

    חוק ביטוח סיעוד נחקק בישראל מתוך רצון לקיים מדיניות רווחה סוציאלית, במטרה לאפשר לאזרחים ותיקים במצב סיעודי להמשיך ולגור בביתם בכבוד, תוך ...

    הכרה בטינטון כנכות בביטוח הלאומי – מסגרת משפטית וראייתית

    פגיעות שמיעה והשלכותיהן התפקודיות תופסות מקום בולט בזירת ההכרה בנכות במסגרת המוסד לביטוח לאומי. אחת התופעות הרפואיות העלולות לנבוע מחשיפה לרעש מזיק ...

    זכויות עובד מתפטר במשפט העבודה הישראלי

    מערכת יחסי העבודה מושתתת, בין היתר, על העיקרון כי הצדדים מקיימים את ההתקשרות מרצון. כשעובד בוחר לסיים את עבודתו, הדבר עשוי להתבסס ...

    חופשת לידה לגברים במסגרת החוק הישראלי

    בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות במעורבותם הפעילה של אבות בתקופה הראשונה שלאחר הולדת הילד. שינוי זה משקף מגמה עולמית של שוויון מגדרי ...