חלוקת ירושה בין בני זוג: היבטים משפטיים

נכתב ע"י: אבירם גור

חלוקת הירושה בין בני זוג היא סוגיה משפטית משמעותית בעלת השלכות רבות עבור יחידים ומשפחות. לעיתים קרובות עולה השאלה האם בן או בת הזוג של המנוח זכאים לקבל חלק מהירושה, וכיצד קובעים את זכאותם. הדין הישראלי עוסק בנושא זה במפורט במסגרת חוק הירושה, התשכ"ה-1965, והוא כולל התייחסות למקרים שונים כגון ירושה על פי דין, צוואות ושיתוף בנכסים. מאמר זה יסקור את ההיבטים המשפטיים המרכזיים בנושא זה, וכן יבחן פרשנויות ופסיקות רלוונטיות אשר משפיעות על חלוקת הירושה בין בני זוג.

הבסיס החוקי לחלוקת ירושה בין בני זוג

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כללים ברורים לגבי אופן חלוקת עיזבונו של אדם שנפטר. החוק מבחין בין שתי צורות מרכזיות של ירושה: ירושה על פי דין, אשר חלה כאשר הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, וירושה על פי צוואה, במסגרתה קובעים המוריש בעצמו למי יועבר רכושו. בכל אחד מהמצבים חלים כללים משפטיים שונים, אשר עשויים לקבוע את מידת זכאותו של בן הזוג לעיזבון.

ירושה על פי דין: זכויות בן הזוג

כאשר אדם נפטר ללא צוואה, חוק הירושה קובע את סדר היורשים ואת אופן החלוקה ביניהם. סעיף 11 לחוק הירושה מגדיר כי אם הנפטר הותיר אחריו בן או בת זוג, הם יהיו זכאים לחלק מהעיזבון. גובה החלק משתנה בהתאם לנסיבות:

  • אם למוריש יש ילדים או צאצאים אחרים (כגון נכדים), בן הזוג יורש מחצית מהעיזבון, והחצי השני מתחלק בין הצאצאים.
  • אם אין למוריש ילדים אך יש לו הורים או אחים, בן הזוג יקבל שני שלישים מהעיזבון, והיתר יתחלק בין ההורים או האחים של המוריש.
  • אם למוריש אין קרובים מהדרגה הראשונה או השנייה, בן הזוג יורש את העיזבון בשלמותו.

בנוסף, בן הזוג זכאי לרשת את כל המיטלטלין של המוריש, לרבות מכונית המשמשת את משק הבית המשותף.

ירושה על פי צוואה: גוברות הוראות המוריש

במקרה שאדם השאיר אחריו צוואה תקפה, היא זו שתקבע כיצד יחולק העיזבון. אדם רשאי להוריש את רכושו לאדם אחר, לרבות בן הזוג, אך אין כל חובה שבני הזוג יקבלו חלק מהעיזבון אם הם אינם מוזכרים בצוואה. עם זאת, במקרים בהם בן הזוג סבור שהוצא ממנו חלק בצוואה שלא בצדק, קיימת אפשרות להגיש התנגדות לקיום הצוואה או לטעון לזכותו מכוח חזקת השיתוף.

חזקת השיתוף והשפעתה על חלוקת עיזבון

מלבד הכללים הקבועים בחוק הירושה, קיימת דוקטרינה משפטית נוספת אשר עשויה להשפיע על חלוקת רכוש לאחר פטירה – חזקת השיתוף. כלל זה מהווה עיקרון בדיני יחסי ממון בין בני זוג, ולפיו, כאשר בני זוג נשואים חיו חיים משותפים ותרמו יחד לרכושם המשותף, קיימת חזקה כי הרכוש נצבר במשותף, אף אם הוא רשום על שמו של אחד מהם בלבד.

במקרה של פטירה, בן הזוג שנותר בחיים עשוי לטעון שחלק מנכסי המנוח שייכים לו מכוח דיני יחסי ממון, ולא להיחשב כחלק מהעיזבון שיחולק ליורשים האחרים. עם זאת, כדי להוכיח זאת נדרשת ראיה ברורה לקיומה של כוונת שיתוף.

מה קורה כאשר קיימת צוואה המנשלת את בן הזוג?

למרות שניתן במסגרת צוואה לשלול מבן הזוג ירושה, ישנם מקרים בהם הדבר עשוי להתברר כמורכב. לדוגמה, אם ניתן להוכיח כי נשלל חלקו של בן הזוג בצוואה כתוצאה מלחץ, השפעה בלתי הוגנת או פגמים אחרים בעריכת הצוואה, ניתן יהיה לבקש את ביטולה בבית המשפט.

מגמות והתפתחויות בתחום

בפסיקת בתי המשפט ניתן לראות מגמות שונות ביחס למעמדם של בני זוג בירושה. בפסקי דין מסוימים ביהמ"ש הכיר בזכויות של בני זוג גם כאשר לא הותירו צוואה מפורשת, אם ניתן היה להוכיח קיומו של שיתוף כלכלי משמעותי ביניהם. יחד עם זאת, בתי המשפט נוטים להסתמך בעיקר על לשון החוק והפרשנות המקובלת של הוראות חוק הירושה ודיני יחסי ממון.

סיכום

שאלת חלוקת ירושה בין בני זוג תלויה בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. כאשר קיימת צוואה, הוראותיה הן שיקבעו את חלוקת העיזבון, בעוד שבמקרים של ירושה על פי דין בן הזוג עשוי להיות זכאי לחלק מהעיזבון, בהתאם למעמדם של יורשים אחרים. כמו כן, דוקטרינת חזקת השיתוף עשויה להשפיע על קביעת היקף הירושה. לאור המורכבות המשפטית של הנושא, יש חשיבות רבה להבנת המסגרת המשפטית והכלים העומדים לרשות בני זוג המבקשים לממש את זכויותיהם בעיזבון.

המידע המוצג באתר הינו מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נושא מאפיינים ונסיבות ייחודיות, ולכן לקבלת מענה מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

למידע נוסף מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

    בשליחת טופס זה הנך מאשר/ת את תנאי השימוש ואת מדיניות הפרטיות באתר.

    מידע נוסף

    שינוי כתובת בביטוח לאומי – היבטים משפטיים והשפעה על זכויות

    שינוי כתובת במוסד לביטוח לאומי נחשב אמנם לפעולה אדמיניסטרטיבית פשוטה למראית עין, אך בפועל יש לה משמעות משפטית, כלכלית וחברתית רחבה. כתובת ...

    אגרות בגין העסקת עובדים זרים במשפט הישראלי

    העסקת עובדים זרים בישראל מוסדרת במספר חוקים ותקנות שמטרתם להסדיר את תנאי השהייה, ההעסקה והפיקוח על עובדים שאינם אזרחי המדינה. אחת מהחובות ...

    ועדת האתיקה של משרד הבריאות – מסגרת משפטית ועקרונות פעולה

    בעידן שבו גבולות מתחום מדע הרפואה לרבדים מוסריים, משפטיים וטכנולוגיים מיטשטשים לעיתים תכופות, עולה חשיבותם של מנגנונים המעניקים מסגרת מוסרית ומשפטית להתנהלות ...

    זכויות הסטודנט במשפט הישראלי: מסגרת חוקית ופסיקה

    החיים האקדמיים בישראל מאופיינים באינטנסיביות רבה: דרישות לימודיות גבוהות, עומסי עבודה, שילוב של עבודה עם לימודים ולעיתים גם שירות מילואים. בתוך מכלול ...

    תעודת זכאות לסיעוד – מסגרת משפטית ומשמעויות מעשיות

    חוק ביטוח סיעוד נחקק בישראל מתוך רצון לקיים מדיניות רווחה סוציאלית, במטרה לאפשר לאזרחים ותיקים במצב סיעודי להמשיך ולגור בביתם בכבוד, תוך ...

    הכרה בטינטון כנכות בביטוח הלאומי – מסגרת משפטית וראייתית

    פגיעות שמיעה והשלכותיהן התפקודיות תופסות מקום בולט בזירת ההכרה בנכות במסגרת המוסד לביטוח לאומי. אחת התופעות הרפואיות העלולות לנבוע מחשיפה לרעש מזיק ...

    זכויות עובד מתפטר במשפט העבודה הישראלי

    מערכת יחסי העבודה מושתתת, בין היתר, על העיקרון כי הצדדים מקיימים את ההתקשרות מרצון. כשעובד בוחר לסיים את עבודתו, הדבר עשוי להתבסס ...

    חופשת לידה לגברים במסגרת החוק הישראלי

    בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות במעורבותם הפעילה של אבות בתקופה הראשונה שלאחר הולדת הילד. שינוי זה משקף מגמה עולמית של שוויון מגדרי ...