תביעות רשלנות רפואית חוסות תחת ענף הנזיקין, ועוסקות בזכות לפיצוי כספי בשל נזק הנגרם למטופל, כתוצאה מטיפול רשלני של גורמי הטיפול. תביעות אלו מורכבות במיוחד ומצריכות בחינה מדוקדקת של רצף הזמן והאירועים, במטרה להבין האם מדובר בסיבוך רפואי בלתי נמנע או ברשלנות רפואית.
תבחינים משפטיים להוכחת רשלנות רפואית
הליכים רפואיים טומנים בחובם לא מעט סיכונים, ובמקרים לא מעטים מסתיימים באופן מאכזב, מצער ואף בטרגדיה של ממש. ניתוח שהסתבך והסתיים בנכות, לידת תינוק בעל מום, פגיעה עצבית לאחר ניתוח אסתטי, כל אלו ומקרים רבים נוספים מעידים על נזק מהותי אשר נגרם לחולה בהליך, אולם לא בהכרח על קיומה של רשלנות רפואית.
על מנת שתתקיים עילת תביעה לרשלנות רפואית יש לבחון את קיומם של שלושה אלמנטים מצטברים:
- נזק מהותי קבוע או מתמשך אשר נגרם לחולה בהליך.
- טעות רפואית בלתי סבירה שבוצעה על ידי גורמי הטיפול, או התנהלות אשר מנוגדת לפרקטיקה הרפואית המקובלת.
- קשר סיבתי מוכח בין הפעולה הרשלנית לבין הנזק אשר נגרם לחולה.
שלושת האלמנטים הללו עומדים במרכז המאמר איך להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט – עו"ד דורית פילו, המסביר מדוע עצם קיומו של נזק רפואי, קשה ככל שיהיה, אינו מספיק לבדו לצורך ביסוס התביעה. במקרים רבים כאשר בוחנים את קיומה של רשלנות רפואית, על פניו נראה כי ההחלטות הרפואיות כפי שהתקבלו, סבירות בפני עצמן ואינן מעידות על זלזול, התעלמות או כשל מובהק. יחד עם זאת, בבחינה מעמיקה של האירועים, ניתן לזהות רצף של עיכובים, התעלמות מתסמינים או כשלים בתקשורת בין אנשי הצוות, אשר הובילו לאותו נזק שניתן היה למנוע.
בחינה מקיפה של שרשרת האירועים
במרבית תיקי הרשלנות הרפואית לרוב לא נמצא רופא שנרדם, זלזל באופן מכוון או פעל בזדון למתן שירות לקוי. כאשר טיפול רפואי מסתיים בתוצאה קשה ובלתי צפויה, התשובה עשויה להימצא דווקא בפרטים הקטנים, ולעיתים הכשל אינו אצל הרופא המנתח אלא דווקא במיון, במחלקה או במעקב לאחר השחרור.
בבחינת היתכנות התביעה חשוב לבדוק:
- מתי הופיעו התלונות הראשונות ובמה הן עסקו.
- אילו בדיקות בוצעו.
- אילו בדיקות היו יכולות לאתר את הבעיה אך לא בוצעו.
- האם היו סימני אזהרה מוקדמים לאירוע הרפואי שגרם לנזק.
- מי היה אחראי על קבלת ההחלטות.
- האם העברת המידע התבצעה באופן תקין בין אנשי הצוות.
- מה טווח הזמן בין הטיפולים/ההחלטות הרפואיות, האם מדובר בטווח זמן סביר.
- האם חל עיכוב בקבלת טיפול, האם טיפול בשלב מוקדם יותר היה משנה את התמונה.
דוגמאות לממצאים שעשוי להוליד הבירור: תוצאות של בדיקה חריגה שלא הייתה התייחסות אליה בסיכום הרפואי, מה שעשוי להעיד על חוסר מעקב וטיפול של הרופא המטפל.
בין המסמכים שחשוב לבדוק:
- גיליונות אשפוז.
- רישומי אחיות.
- נתוני מעקב באמצעות מוניטורים.
- תוצאות של בדיקות מעבדה.
- מרשמים והמלצות לטיפול תרופתי.
- זמני קבלת החלטות.
- דו"חות חדר הניתוח.
- מכתבי שחרור והמלצות להמשך טיפול ומעקב.
תיעוד רפואי אל מול עדות אנושית
התיעוד הרפואי נועד לסייע לעורך הדין בתיקי רשלנות רפואית לאמת ולחבר את התמונה, ולסנכרן בין חוויית המטופל לבין הנעשה בפועל. במקרים מסוימים חוסר סבלנות של רופא או איש צוות, חוסר רגישות ואף גסות רוח, עשויים להותיר תחושה קשה ולעורר את המחשבה שהטיפול הרפואי לא היה מקצועי ומיטבי. חשוב לזכור שחוויית המטופלים במקרים רבים היא סובייקטיבית, וחוסר נחמדות כשלעצמה אינה מעידה על רשלנות רפואית.
כאשר עולה החשד לקיומה של רשלנות, התיעוד הרפואי מהווה ראיה חזקה העולה, לעתים, גם על עדות הרופאים וגורמי הטיפול מטעמה של הנתבעת. מעבר לנטייה הטבעית של המערכת ואנשיה להצדיק את פעולותיהם, חשוב להבין שמדובר בתיקים אשר העדויות בהם עשויות להישמע שנים ארוכות לאחר האירוע, ולא ניתן להסתמך על זיכרונם של הרופאים ואנשי הצוות כאסמכתא לאירועים.
למה חשוב לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר?
נכות, נזק מהותי וקבוע, הסתבכות של מחלה שלא אובחנה בזמן ואף מוות מפתיע של מטופל באירוע רפואי, הם אירועים מצערים לחולה ולמשפחה, בין אם מדובר בסיבוך טבעי ובין אם באירוע של רשלנות רפואית. יחד עם זאת, במידה ואכן מדובר ברשלנות רפואית, עומדת לחולה ו/או למשפחתו הזכות לפיצויי נזיקין מהותיים שיסייעו בשיקום החיים ויפצו על אובדן ההכנסות והנזקים הממוניים האחרים.
חשוב לפנות לעורך דין מומחה לרשלנות רפואית בשלב מוקדם, להבין את היתכנות התביעה והאפשרויות, ולהתייעץ עם רופא מומחה בהמלצתו, שיוכל בבוא העת לספק חוות דעת רפואית תומכת. פנייה מוקדמת מאפשרת גם לאסוף מסמכים וראיות, לבנות את התשתית המשפטית הנדרשת ולהיערך נכון להליך של ליטיגציה, ככל שיהיה צורך לנהל את התביעה בבית המשפט.