התקשרויות עם גופים ציבוריים בישראל מהוות חלק מהותי במגוון תחומים, החל מפרויקטים תשתיתיים, דרך אספקת שירותים ועד להסכמים במכרזים. כחלק מתהליך ההתקשרות עם גופים אלו, נקבעו בחוק מספר דרישות שמטרתן להבטיח את טוהר המידות, השקיפות והציות להוראות הדין מצד המציעים. אחת מהדרישות הללו, היא הגשת "תצהיר חוק עסקאות גופים ציבוריים", המהווה נדבך מרכזי במנגנון הפיקוח על עסקאות אלה.
מהו תצהיר חוק עסקאות גופים ציבוריים?
תצהיר חוק עסקאות גופים ציבוריים הוא מסמך משפטי שנלווה להתקשרויות עם גופים ציבוריים בהתאם לחוק. מטרת התצהיר היא לאשר כי המציע עומד בתנאי החוק, כגון היעדר רישומים פליליים רלוונטיים ומילוי חובות מס. התצהיר נחתם בפני עורך דין ומהווה דרישה הכרחית במכרזים ובחוזים מול רשויות ציבוריות.
הקדמה לרקע החוקי והמשפטי
חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976, נחקק במטרה להבטיח כי גופים המספקים שירותים למדינה, לרשויות המקומיות או לכל גוף ציבורי אחר, יפעלו לפי עקרונות של אמינות, שקיפות והתנהלות נקייה מכל רבב. ההיגיון מאחורי דרישות החוק ברור: גופים ציבוריים נשענים על תקציבים שמקורם בקופת המדינה, מתוקף היותם ניזונים מכספי ציבור. לפיכך, קיימת חובה מוסרית ומשפטית לוודא כי כל התקשרות מסחרית או חוזית נעשית מול גורמים הנוהגים בהגינות ואינם מפירים כללי חוק בסיסיים.
בהתאם לכך, תצהיר חוק עסקאות גופים ציבוריים מהווה אמצעי משפטי משמעותי להבטחת עמידה בתנאים שקבע החוק. המסמך משמש לא רק כתנאי השתתפות במחזורי מכרזים, אלא גם ככלי להבהרת מצב משפטי ופיננסי של המציע.
הרכב התצהיר ודרישות החוק
על פי הוראות החוק, התצהיר כולל מספר אלמנטים חיוניים אשר המציע נדרש לאשר בחתימתו. בין היתר, על המצהיר להצהיר כי הוא או החברה אותה הוא מייצג אינם מורשעים בעבירות מסוימות הקשורות לטוהר המידות (כגון עבירות שוחד), כי שילמו את כלל המיסים והחובות המגיעים מהם לרשויות המס, וכן כי אינם פסולי חיתום או מוגבלים בפעילויות עסקיות אחרות.
מעבר לאמור לעיל, המציע צריך להציג במידת הצורך ראיות תומכות לכך שהוא עומד בדרישות חוק נוספות, כמו עמידה בהוראות חוק איסור הלבנת הון או תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במקרה של התקשרויות הדורשות שוויון נגישות.
השלכות מעשיות של הפרת ההצהרה
בהיותו מסמך משפטי מחייב, לתצהיר יש תוקף משפטי רחב שעלול לחשוף את החותם עליו לסנקציות במקרה של מסירת מידע כוזב או של הפרת ההצהרה. למשל, חתימה על תצהיר שקרי עשויה להיחשב לעבירה פלילית לפי חוק העונשין וגוררת עונשים כגון קנסות כבדים ואף מאסר.
בנוסף, הפרת ההצהרה עלולה לגרום לביטול אוטומטי של הזכייה במכרז או של ההתקשרות החוזית עם הגוף הציבורי, לצד הטלת חיובים משפטיים ופיצויים לטובת המדינה או מי שנפגע כתוצאה מהמעשה. התוצאה עלולה להיות פגיעה קשה במוניטין החברה או היזם, וזאת עוד בטרם נעסוק בהשפעות הפיננסיות הישירות.
דוגמאות מהפסיקה
במהלך השנים, בתי המשפט בישראל נדרשו לדון במקרים בהם הועלו טענות בדבר מסירת מידע כוזב במסגרת תצהירים כאלה. באחד המקרים הבולטים, דחה בית המשפט העליון תביעה של מציע במכרז שטען כי ביקורת המכרז נגדו התקיימה שלא כדין, לאחר שנמצא כי התצהיר שמסר לא כלל גילוי מלא של חובות מס.
המקרה מדגים את החשיבות של תום הלב בעת מסירת התצהיר, ומלמד כי רשויות המדינה נוקטות בגישה חסרת סובלנות כלפי אי דיוקים או הטעיות. פסיקות מעין אלה משמשות בבירור כמשנה זהירות עבור צדדים המעוניינים להגיש הצעות במכרזים ממשלתיים.
רשויות האכיפה והפיקוח
אכיפת הוראות חוק עסקאות גופים ציבוריים מתבצעת על ידי מספר גופים מפקחים, בהם החשב הכללי, רשות המיסים ומבקר המדינה במקרים מסוימים. גופים אלו חותרים לוודא כי החוק נאכף בצורה תקינה, ובוחנים בקפידה את מסמכי התצהיר המוגשים במכרזים.
מעבר לכך, עוה"ד שתפקידם לאמת את החתימה על התצהיר, נדרשים לבדוק את אמינות המידע ולוודא עמידה בדרישות החוק. על כן, מעמדם בתהליך זה הוא מהותי, והם מהווים חוליה קריטית במנגנון הבקרה.
מסקנות
תצהיר חוק עסקאות גופים ציבוריים הוא מסמך חיוני במערכת היחסים שבין המגזר הפרטי לגופים הציבוריים. אותנטיות המידע הנמסר במסגרתו והציות לתנאי החוק הינם קריטיים להצלחתו של המציע במסגרת מכרזים או עסקאות אחרות. על כן, מומלץ לכל מציע לקבל ייעוץ משפטי מתאים בטרם חתימתו על התצהיר, תוך שימת דגש על מילוי מלוא החובות החוקיות שאותן הוא נדרש לאשר.