המשק הישראלי מתאפיין בריבוי בעלי עסקים קטנים, פרילנסרים ועוסקים מורשים הפועלים כעצמאים באופן מלא או חלקי. בשוק עבודה דינמי, שבו שכירים זכאים לתמיכה מהמדינה במקרה של אובדן פרנסה, נשאלת השאלה אילו אמצעי סיוע ממשלתיים קיימים להצגת רשת ביטחון גם לעצמאים. דמי האבטלה, המשמשים תמריץ ותמיכה כלכלית בשעת משבר, הפכו לסוגיה מרכזית במיוחד בעשור האחרון, כאשר מציאות החיים הציבה את העצמאים בעמדת נחיתות לעומת עמיתיהם השכירים.
מהם דמי אבטלה לעצמאים?
דמי אבטלה לעצמאים בישראל הם תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, שנועדו להעניק הכנסה חלופית לעובדים עצמאים שאיבדו את מקור פרנסתם בתנאים מיוחדים. בניגוד לשכירים, עצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה רגילים, אך במקרים חריגים, כמו משברים כלכליים או מגפות, המדינה יכולה לאשר סיוע זמני באמצעות חקיקה או תקנות מיוחדות.
העדר זכאות כללית לדמי אבטלה לעצמאים – מסגרת החוק
על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה–1995, הפרק העוסק בדמי אבטלה חל כיום רק על "עובד שכיר" כהגדרתו בחוק. המשמעות המעשית היא שעצמאים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה, ולא נצברת להם תקופת אכשרה שמקנה זכאות לתשלום דמי אבטלה באופן שגרתי. בניגוד לשכיר שהמעסיק מנכה עבורו דמי ביטוח לאומי ומפריש דמי ביטוח אבטלה מהשכר, עצמאי משלם תשלום עצמאי על הכנסתו, אולם הוא אינו כולל רכיב עבור ביטוח אבטלה.
חקיקה ותקנות מיוחדות: מנגנוני סיוע חריגים
בעשורים שקדמו למשבר הקורונה, לא התבצע מהלך חקיקתי מהותי שנועד להעניק רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים. עם זאת, מגפת הקורונה שהחלה בראשית 2020 הציבה לראשונה על סדר היום את שאלת זכויותיהם של העצמאים לנוכח הפסקת הפעילות הכלכלית הכפויה. המדינה נדרשה לגבש תגובה חקיקתית מהירה, ולהחיל תקנות שעת חירום הכוללות מתן מענקי סיוע והקלות לעצמאים, וזאת כהכרה חלקית בפער הקיים בינם לבין שכירים.
כך, בין יתר הצעדים הזמניים, הוענקו מענקים חודשיים לעצמאים שמחזור הכנסותיהם נפגע באופן ניכר כתוצאה ממגבלות משרד הבריאות. אף שתשלומים אלו לא הוגדרו פורמלית כדמי אבטלה, הם מילאו לעיתים פונקציה דומה של הכנסה חלופית – תוך עמידה בתנאי זכאות ובעיקר הדרישה להכנסה שירדה מתחת לרף מדורג שנקבע.
המודל ההשוואתי: מה נוהג במדינות אחרות?
במדינות רבות באירופה, דוגמת גרמניה, הולנד וצרפת, קיים מנגנון ביטוח אבטלה שמכסה גם עובדים עצמאים, לרוב על בסיס התנדבותי. עצמאים במדינות אלו יכולים לבחור לשלם תוספת ייעודית לביטוח לאומי בתמורה לכך שיקבלו קצבת אבטלה תחת תנאים ברורים כמו תקופת אכשרה ונפח הכנסה מינימלית. המודלים הללו ממחישים כי קיימת אפשרות מעשית לשלב עצמאים ברשת הביטחון הסוציאלית הממלכתית, גם אם לא באופן כוללני.
| מדינה | כיסוי ביטוח אבטלה לעצמאים | מאפיינים מרכזיים |
|---|---|---|
| גרמניה | אופציונלי | הצטרפות וולונטרית לביטוח בתשלום חודשי |
| צרפת | מוגבל | תוכנית נסיונית, תשלום סמלי, תקופת זכאות מוגבלת |
| ישראל | אין כיסוי | אין הסדרה קבועה, מענקים זמניים בלבד בעת משבר |
היבטים משפטיים והשפעתם על שוק העבודה
החוסר בהסדר קבוע לדמי אבטלה לעצמאים בישראל יוצר מציאות משפטית שבה קבוצה משמעותית באוכלוסייה נותרת חשופה לסיכונים כלכליים, ללא גיבוי מהמדינה. יתרה מכך, בשל חוסר זה, העצמאים חשים לעיתים מופלים לרעה לעומת שכירים, אם כי שניהם נדרשים לשלם דמי ביטוח לאומי על פי רמות הכנסה.
באופן עקיף, היעדר הזכאות משפיע גם על שוק העבודה בישראל, ומעלה את הסיכון שבהפיכת עובדים לשכירים במסווה של עצמאים (תופעת "העובד המדומה"), במטרה לחסוך עלויות למעסיק מחד, אך להותיר את העובד ללא רשת ביטחון מאידך. הפסיקה בישראל נדרשה לא אחת לשאלת זהות מעמדו של עובד עצמאי מבחינה מהותית, כמבחן זכויות ובעיקר בחלוקת האחריות הסוציאלית.
השיח הציבורי והמלצות עתידיות
הכנסת וועדותיה, לרבות ועדת העבודה והרווחה, דנו בשנים האחרונות בהצעות חוק והמלצות שונות להחלת מנגנון קבוע לזכאות לדמי אבטלה לעצמאים. בין הדרכים שנשקלות ניתן למנות הקמת אפיק ביטוחי נפרד לעצמאים, שיתבסס על תשלום וולונטרי או חובת ביטוח בהיקף מדורג, בהתאם למחזור ההכנסות.
בין ההצעות שעלו לדיון:
- יצירת קרן ממשלתית ייעודית לעצמאים שתעניק קצבאות במצבי אבטלה
- שילוב ביטוח אבטלה כחלק ממסלול הדיווח לביטוח לאומי, תוך תמרוץ התשלום דרך זיכוי מס
- הצעה להתבסס על מודל ביטוחי פרטי עם אחריות ממשלתית חלקית
עד כה, לא התקבלה הסדרה קבועה, אך ישנה הבנה גוברת במערכת הפוליטית והציבורית כי נדרש פתרון מבני ארוך טווח, שיאזן בין אחריות המדינה, חופש הבחירה של העצמאי והשפעות על הקופה הציבורית.
מסקנות
עצמאים בישראל עומדים כיום מול אתגר משמעותי בכל הקשור להיעדר רשת ביטחון סוציאלית בעת אובדן פרנסה. משברים כלכליים ובין-לאומיים המחישו את חולשת המערכת הקיימת, והניעו שיח ציבורי ומשפטי בדבר הצורך ביצירת מנגנון סיוע קבוע, ולא רק בעתות חרום.
המציאות בשטח, הפערים בין העצמאים לשכירים, וההשראה ממדינות אחרות, מחדדים את החשיבות שבהסדרה רגולטורית מלאה שתבטיח קיום בכבוד גם למי שבחר במסלול העצמאי. ככל שמדינת ישראל חפצה בשוק פתוח ודינמי, נטול חסמים תעסוקתיים, עליה לספק כלים שווים למכלול מגזרי העבודה – ובפרט לאלה הנושאים בכל הסיכונים הכלכליים בעצמם.