עקמת בגב – היבטים משפטיים בקביעת נכות

עקמת בגב, מעבר להיותה תופעה רפואית, עשויה להיות בעלת השפעות ניכרות גם במישור המשפטי והזכויות הסוציאליות של אדם. כאשר עקמת משפיעה על התפקוד היומיומי, היא עלולה להוביל להגבלה תפקודית המזכה את הנפגע באחוזי נכות, בין אם במסגרת המוסד לביטוח לאומי, מערכת החינוך, צה"ל או גופים אחרים. הבנת ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהכרה בעקמת לצורך קביעת נכות היא קריטית עבור מי שנפגע, נדרש לטיפול רפואי מתמשך או מעוניין למצות את זכויותיו על פי חוק. המאמר שלפניך בוחן את חוקיות ההכרה בעקמת, הקריטריונים לקביעת אחוזי נכות, סוגי הזכויות הנובעות מההכרה בנכות, והיקפן.

המסגרת החוקית לקביעת אחוזי נכות עקב עקמת

לצורך קביעת אחוזי נכות רפואית, הגוף המרכזי הוא המוסד לביטוח לאומי. הוראות החוק העיקריות בנושא זה מופיעות בנספח לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז–1956, אשר מהווה את הקובץ הקובע את שיעור הנכות על בסיס ליקויים רפואיים. בפרק העוסק במערכת השריר-שלד והמערכת האורתופדית, מצוינים ליקויים בחוליות עמוד השדרה, לרבות עיוותים מבניים כמו עקמת (Scoliosis).

בוועדות רפואיות נקבעת הנכות תוך בחינת מכלול גורמים רפואיים ותפקודיים, ובהתאם למבחנים האובייקטיביים של התקנות. החוק אינו מכיר בעקמת באופן אוטומטי כמזכה באחוזי נכות, אלא בוחן את השלכות העקמת על תפקודו של הנפגע.

קריטריונים לקביעת נכות בשל עקמת

במסגרת עבודתן, הוועדות הרפואיות בוחנות מגוון פרמטרים רפואיים לשם הערכת חומרת העקמת והשפעתה על התפקוד:

• מיקום העקמת לאורך עמוד השדרה (חזה, מותן או צוואר)
• מידת הזווית של העקמת, כפי שנמדדת בצילום רנטגן (Angle of Cobb)
• נוכחות של כאב כרוני בגב או השלכות נוירולוגיות
• השפעה על התפקוד היומיומי: מגבלות תנועה, קושי בהרמת חפצים, הפחתה ביכולת העבודה
• שינויים יציבתיים נלווים, כמו קיצור גפה או סיבוב אגן

על פי התקנות, נכות רפואית עקב עקמת עשויה לנוע בטווחים שונים – החל מ-0% כאשר מדובר בליקוי קל ללא פגיעה תפקודית, ועד 30% ואף יותר אם קיימת הגבלה משמעותית, למשל כאשר העקמת מלווה בחולשת גפיים תחתונות, כאבים קשים או הגבלה ניכרת בתנועה.

ועדות רפואיות והליך ההכרה בנכות עקב עקמת

ההליך מול ביטוח לאומי כולל הגשת תביעה לקביעת נכות רפואית. עם קבלת הבקשה מועמד המבוטח להופעה בפני ועדה רפואית הכוללת רופא מקצועי (כגון אורטופד מומחה לעמוד שדרה). במהלך הדיון, הוועדה בוחנת חוות דעת רפואיות, תיעוד הדמיות (MRI, CT, רנטגן), בדיקות קליניות ודיווחים מהרופא המטפל.

החוק מאפשר למבוטח לערער על קביעת הוועדה הראשונה. שלב הערעור מתבצע בפני ועדה רפואית לעררים, כאשר גם לה יש סמכות לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו. ככל שמדובר בערעור משפטי, ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה – אך רק בשאלות משפטיות, לא על עצם הקביעה הרפואית (לשם כך יש לנקוט בגישה רפואית-מומחית).

השלכות זכויותיות של הכרה בנכות עקב עקמת

קביעת אחוזי נכות יכולה להקנות למבוטח מגוון זכויות, בהתאם לגובה הנכות ולסיווגה (זמנית או קבועה, כללית או מקצועית):

• אם נקבעו 20% נכות ומעלה – ייתכנו זכויות לקצבת נכות כללית
• נכות בשיעור של 60% לפחות – מאפשרת זכאות להטבות נלוות כגון הנחה בארנונה, סיוע בדיור, פטור ממס הכנסה
• במקרים של נכות בשל פגיעה בעבודה – ניתן לקבל דמי פגיעה, קצבת נכות מעבודה, או מענק חד-פעמי
• לילדים ובני נוער – אם עקמת גורמת למוגבלות תפקודית ניכרת, תתכן זכאות לקצבת ילד נכה

יש להדגיש כי השפעת העקמת נבחנת הן במישורים פיזיים והן במישורים תפקודיים. כך למשל, גם אדם צעיר שסובל מעקמת שאינה חמורה בזווית, אך משפיעה קשות על יכולתו לעבוד בעבודה פיזית, עשוי להיות מוכר כבעל נכות עם השלכות על כושר ההשתכרות.

עקמת בגב בשירות הצבאי ובהקשרים חינוכיים

צו בריאות העם ותנאי קבלה לצה"ל מביאים בחשבון עקמת בגב כגורם שיכול להשפיע על הפרופיל הרפואי של מועמד לשירות ביטחוני. תלוי בחומרת העקמת, גיוס לצה"ל עשוי להתאפשר בפרופיל נמוך או להסתיים בפטור מלא (פרופיל 21), במיוחד כשקיימת הגבלה תפקודית מהותית. בשנים האחרונות נצפית מגמה מתונה יותר, אך עדיין נדרשת חוות דעת רפואית תומכת וקביעת פרופיל בהתאם לקריטריונים רפואיים ברורים.

גם בעולם החינוכי והפדגוגי, כולל תלמידים במוסדות חינוך, העקמת עשויה להיות רלוונטית לצורך קבלת התאמות לימודיות או סיוע פיזי. לדוגמה: התאמה במבחנים, סיוע בהנגשה פיזית, או תוספת זמן בבחינה – כל זאת בכפוף לקביעה ברורה של מהות ורמת המוגבלות.

דוגמאות מעשיות והיבטים פרקטיים

מקרה לדוגמה: צעיר בן 24 הסובל מעקמת מותנית של כ-25 מעלות, המלווה בכאבים כרוניים ובהגבלה בתנועה. לאחר בדיקות, הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קובעת כי מדובר בליקוי בינוני ומעניקה לו 20% נכות רפואית. מאחר והוא גם מוגבל ביכולתו לעבוד בעבודות פיזיות, מוגדרת לו נכות תפקודית בשיעור 60%, המזכה אותו בקצבת נכות כללית חודשית וכן בהקלות מיסוי.

במקרה אחר, ילדה בת 14 עם עקמת גב של 30 מעלות, מקבלת סיוע חינוכי בעקבות המלצה של רופא מומחה – מתן תיק מותאם לנשיאה, אפשרות להסעת תלמידים לבית הספר, והתאמות במבחנים. זאת לפי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך.

מגמות עתידיות והתפתחות הפסיקה

בתקופה האחרונה ניכרת מגמה גוברת במערכת המשפטית להכיר גם בהיבטים הסובייקטיביים של הפגיעה, כגון כאב ממושך או השפעה נפשית נלווית לעקמת חמורה, כחלק מהשקלול לקביעת דרגת הנכות. כמו כן, יש התבססות הולכת וגוברת על בדיקות הדמיה תלת-ממדיות חדשות, המסייעות באבחנה מדויקת לגבי ההשפעות של העקמת על עצבים וגידים סמוכים.

הפסיקה הישראלית פועלת בזהירות רבה, תוך הקפדה על הפרדה בין שיקולים רפואיים לגרעין הקביעות המשפטיות. יחד עם זאת, קיימת נכונות גוברת של בתי הדין לעבודה לבחון את השפעת ההליך הרפואי על זכויות האדם, לא רק במישור הביורוקרטי אלא גם לפי נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה לגופו.

סיכום

עקמת בגב מהווה ליקוי רפואי אשר במקרים מסוימים מזכה באחוזי נכות המשפיעים באופן מהותי על זכותו של אדם לקצבה, להטבות ולסיוע מוסדי. הקביעה נעשית בזהירות ובקפדנות על ידי ועדות רפואיות, תוך בחינה פרטנית של מאפייני העקמת והשלכותיה התפקודיות. מן הראוי שכל אדם הסובל מעקמת היוצרת מגבלה, יכיר את האפשרות למצות את זכויותיו במסגרת הנהלים החוקיים הקיימים, וייתן לכך את המשקל הראוי בעת פנייה לגופים המוסמכים.