חוק הביטוח הלאומי בישראל מבטיח לעובדים שהפסידו את מקום עבודתם מקור הכנסה חלופי באמצעות דמי אבטלה. עם זאת, המציאות התעסוקתית כיום מורכבת יותר מבעבר, כאשר עובדים רבים מועסקים בו-זמנית ביותר ממשרה אחת. מצב זה מעלה שאלות מהותיות בנוגע לזכאות לדמי אבטלה במקרה של אובדן אחד או שני מקומות העבודה. כיצד מחושב גובה דמי האבטלה במקרה שבו העובד מועסק בשתי עבודות? ומהן ההשלכות של הפסקת עבודה אחת בלבד תוך שמירה על המשרה השנייה?
דמי אבטלה בעת עבודה בשתי עבודות
זכאות לדמי אבטלה בעת עבודה בשתי עבודות נקבעת לפי סך ההכנסות וזכאות נפרדת לכל משרה. אם מפסיקים עבודה אחת ונשארים בשנייה, המוסד לביטוח לאומי בוחן האם הירידה בהכנסה מצדיקה תשלום חלקי של דמי אבטלה. במקרה של אובדן שתי העבודות, הזכאות מחושבת לפי ממוצע השכר מהשתיים ובהתאם לתנאי הזכאות הכלליים.
זכאות לדמי אבטלה במקרה של אובדן עבודה אחת
כאשר עובד שעובד בשתי משרות מפסיד אחת מהן אך ממשיך לעבוד בשנייה, המוסד לביטוח לאומי אינו מעניק דמי אבטלה באופן אוטומטי. על המוסד לבחון האם הירידה בהכנסה הכוללת מהותית דיה כך שתצדיק תשלום דמי אבטלה חלקיים. לצורך כך, נקבעים מספר קריטריונים מרכזיים:
- השוואת השכר הכולל שקיבל העובד לפני אובדן המשרה אל מול השכר הנותר מהמשרה השנייה.
- בחינת היקף העבודה שנותרה – האם היא חלקית או מלאה.
- הערכת יכולתו של העובד להשלים הכנסה מעבודה אחרת.
כך למשל, אם אדם עבד בהיקף משרה מלא בשתי עבודות ונפסקה אחת מהן, אך בשנייה הוא ממשיך לעבוד במשרה של 75% ומעלה, ייתכן שלא יהיה זכאי לדמי אבטלה. לעומת זאת, אם ההכנסה הצטמצמה באופן משמעותי, יתכן שהביטוח הלאומי יכיר בזכאותו לדמי אבטלה חלקיים.
חישוב דמי אבטלה בעת הפסקת שתי העבודות
במקרה שבו נפסקות שתי המשרות, החישוב נעשה בהתאם לממוצע ההכנסות מעבודה בתקופה שקדמה לאובדן התעסוקה. חוק הביטוח הלאומי קובע שחישוב דמי האבטלה יתבסס על השכר הרגיל שקיבל העובד לפני שפוטר, בכפוף לתקרה הקבועה בחוק. במקרה כזה:
- המוסד לביטוח לאומי בודק את ממוצע השכר החודשי של העובד מתוך כלל מקומות העבודה.
- נבדקת תקופת האכשרה – כלומר, מספר החודשים שבהם שולמו דמי ביטוח לאומי.
- נקבע שיעור דמי האבטלה בהתאם לשכר הקובע ולמספר ימי הזכאות.
לדוגמה, אם עובד השתכר 10,000 ש"ח בחודש מעבודתו הראשונה ועוד 5,000 ש"ח מהשנייה, השכר הקובע לחישוב דמי אבטלה ייקבע על פי הסכום הכולל של שתי העבודות יחד, ולא מכל אחת בנפרד.
השלכות מעשיות והשפעת החלטות העובד
בחירתו של עובד האם להישאר בעבודה השנייה או להתפטר ממנה עשויה להשפיע על זכאותו לדמי אבטלה. אם אדם מתפטר מרצונו מארגון מסוים (למעט נסיבות המצדיקות התפטרות בדין מפוטר), הוא עלול להיתקל בתקופת המתנה עד שיתחיל לקבל את הקצבה.
בנוסף, יש להביא בחשבון שהתפטרות עשויה להתפרש כהפסקת עבודה יזומה, דבר שעשוי להשפיע על אחוזי הזכאות וגובה דמי האבטלה. לכן חשוב שעובדים השוקלים להפסיק אחת מעבודותיהם יבחנו את ההשלכות על זכאותם באופן יסודי, תוך התייעצות עם גורמים רלוונטיים.
מגמות והתפתחויות בנושא
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה במספר העובדים המשלבים יותר ממשרה אחת, במיוחד בעקבות מגפת הקורונה והגמישות הגוברת בשוק העבודה. המוסד לביטוח לאומי נדרש לבחון מחדש את הקריטריונים לחישוב דמי אבטלה במקרים כאלה כדי למנוע פגיעה בעובדים שנקלעים לאובדן הכנסה משמעותי. ייתכן שבעתיד נראה התאמות נוספות במדיניות זו, כגון חישובי הכנסה דינאמיים יותר שייקחו בחשבון את הגמישות התעסוקתית של העידן החדש.
סיכום
עובדים המועסקים בשתי עבודות נדרשים להביא בחשבון את מורכבות החישוב של דמי אבטלה במקרה של אובדן עבודה. הפסקת אחת המשרות אינה מבטיחה בהכרח זכאות לדמי אבטלה, בעוד שאובדן שתי העבודות עשוי לזכות את העובד בקצבה מחושבת על פי כלל הכנסתו. לאור זאת, מומלץ לאנשים הנמצאים בסיטואציה כזו לבדוק היטב את השפעת שינויי התעסוקה על זכאותם ולפעול בהתאם לחוקי הביטוח הלאומי הנהוגים.