מעמד הידועים בציבור הלך והשתרש במשפט הישראלי לאורך השנים, עד שהפך לחלק בלתי נפרד מהשיח המשפטי בתחום דיני המשפחה. לצד ההכרה בזוגות אלה כבני זוג לכל דבר ועניין במישורים מסוימים, עולה לא אחת השאלה מה דינם של נכסים ורכוש שנצברו במהלך מערכת היחסים. מערכת היחסים המורכבת והלא פורמלית מטבעה של ידועים בציבור מצריכה בחינה מדוקדקת של מאפייני הקשר, להבדיל מזוגות נשואים הנהנים מהגדרה חד-משמעית על פי חוק. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף בעת פירוד, אז נדרשת הכרעה בשאלת הזכויות ברכוש המשותף או הנפרד של בני הזוג.
מהו רכוש של ידועים בציבור?
רכוש של ידועים בציבור הוא נכסים וכספים שנצברו במהלך החיים המשותפים של בני זוג שאינם נשואים, אך מתקיימים ביניהם חיי משפחה הדומים לנישואין. הפסיקה מכירה בזכות כל אחד מהם לשותפות ברכוש, אם התקיימו נסיבות של מאמץ משותף, שיתוף כלכלי וכוונה משותפת לרכוש יחד.
המסגרת המשפטית של רכוש בין ידועים בציבור
המשפט הישראלי אינו מקנה, כשלעצמו, מעמד פורמלי לידועים בציבור כקטגוריה נבדלת בחקיקה הראשית בנוגע לרכוש. לעומת זאת, הפסיקה היא שהובילה לעיצוב הכללים הנוגעים ליחסים הרכושיים בין בני זוג אלו. חריג לכך הוא חוק הירושה, התשכ"ה–1965, שמכיר בידועים בציבור לעניין זכויות ירושה, וכן חוקים נוספים המאמצים את המונח לצרכים תחיקתיים אחרים.
בהיעדר חקיקה מפורשת המסדירה את חלוקת הרכוש בעת פרידה של ידועים בציבור, בית המשפט העליון ובתי המשפט לענייני משפחה פיתחו לאורך השנים עקרונות פרשניים הנסמכים על דיני החוזים, עקרונות של תום לב, חזקת שיתוף נכסים ופיתוחים נוספים בדיני המשפחה.
חזקת השיתוף ויישומה בידועים בציבור
עקרון השיתוף בנכסים, המקנה לכל אחד מבני הזוג זכות לשותפות בנכסים שנצברו במהלך חיי הזוגיות, מקורו בפסיקה בעניינם של זוגות נשואים טרם חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973. אולם עם השנים הורחב עקרון זה גם למעגל הידועים בציבור, בכפוף לתנאים מסוימים.
חזקת השיתוף בנכסים אצל ידועים בציבור אינה מוחלטת, ובתי המשפט נדרשים לבחון קיומה של כוונת שיתוף קונקרטית. לצורך כך נבחנים שורה של פרמטרים עובדתיים, ובכללם משך מערכת היחסים, מגורים משותפים, ניהול משק בית משותף, תרומה כלכלית מצד כל אחד מבני הזוג וניהול חשבונות בנק – משותפים או נפרדים. עצם היותם של בני זוג ידועים בציבור אין בו כדי להקים מניה וביה את החזקה.
מהי "כוונת שיתוף" בנכסים?
ביסוד חזקת השיתוף מצויה דרישה לקיומה של כוונה, מפורשת או משתמעת, לשיתוף בנכסים. הפסיקה הבחינה בין נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, שלגביהם ניתן יהיה להניח – במקרים מסוימים – קיומה של כוונה שכזו, לבין נכסים שנרכשו קודם לתחילת הקשר או התקבלו בירושה או במתנה, שלגביהם הנטייה להכיר בשיתוף מצומצמת יותר.
לשם קביעת קיומה של כוונת שיתוף, בוחנים בתי המשפט בין השאר אם נוצרה הסתמכות הדדית על הנכסים, אם בוצעו השקעות ישירות של אחד מבני הזוג בנכסים של האחר ואם נגרמה "וויתורית" מצד אחד מבני הזוג – כלומר, ויתור על אינטרסים כלכליים מתוך ציפייה להקניית זכויות שוות בעתיד.
הסדרים רכושיים והסכמים בין ידועים בציבור
לצד הכללים הפסיקתיים, בני זוג יכולים, וברוב המקרים אף רצוי שיבחרו, להסדיר את מערכת היחסים הרכושית ביניהם באמצעות הסכם מסודר. כיום, החוק בישראל מאפשר לבני זוג שאינם נשואים לערוך "הסכם חיים משותפים", אשר מסדיר מראש את מערכת הזכויות והחובות ביניהם, לרבות בענייני רכוש, במקביל או בנוסף להסכם ממון המקובל בין בני זוג נשואים.
לרוב, כאשר קיים הסכם כזה, תהיה זו נקודת המוצא הפרשנית של בית המשפט באשר לשאלת השיתוף ברכוש. עם זאת, בתי המשפט לא יהססו לבחון גם מעבר להסכם, כדי לאתר נסיבות שמצדיקות סטייה ממנו, לדוגמה במקרי עושק, השפעה בלתי הוגנת, או כאשר ההסכם אינו תואם למציאות שנוצרה בפועל.
דוגמאות יישומיות מהפסיקה
הפסיקה בישראל מציעה מגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם נדונה שאלת השיתוף בנכסים בין בני זוג ידועים בציבור. באחד מפסקי הדין המוכרים (ע"א 52/80 שחר נ' פריש ואח'), קבע בג"ץ עקרון מהותי בנוגע לשותפות הרכושית על בסיס דרישת השיתוף והכוונה ההדדית, כאשר בית המשפט נדרש לקבוע האם מערכת יחסים שנמשכה מספר שנים תוך מגורים משותפים מהווה בסיס לשיתוף.
במקרה אחר, שבית המשפט לענייני משפחה הכריע בו, קבע כי בת זוג שהתגוררה במשך כ-10 שנים עם בן זוגה בדירתו הפרטית אך לא נטלה חלק משמעותי בהוצאות או בשיפוץ, לא הצליחה להוכיח כוונת שיתוף, ולפיכך לא הוכרה כבעלת זכות כלשהי בדירה.
השוואה בין זוגות נשואים לידועים בציבור
| נושא | זוגות נשואים | ידועים בציבור |
|---|---|---|
| תחולה חוקית | חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 | אין תחולה ישירה, הסתמכות על פסיקה |
| חזקה לגבי רכוש | איזון משאבים – חלוקת הנכסים שנצברו לאחר הנישואין | שיתוף מכוח כוונה והוכחות נסיבתיות |
| חיוב בהסכם רשמי | הסכם ממון טעון אישור בתי משפט/רושם נישואין | ניתן לערוך הסכם, ללא חובה פורמלית |
| ירושה | זכויות מוגנות בחוק | מותנה בהוכחת מעמד כידועים בציבור |
השלכות מעשיות והמלצות
בעוד שמערכת היחסים של ידועים בציבור מציעה גמישות משפטית מסוימת, דווקא גמישות זו עלולה להסב אי-ודאות בעת פירוד. בשל כך, החשיבות של תכנון מוקדם של הסכמות רכושיות, תיעוד ראיות וקבלת ייעוץ משפטי שוטף במהלך מערכת היחסים אינה מבוטלת.
ככל שהקשר מתקדם ומתארך, כך גוברת הנטייה של בתי המשפט לראות בו מסגרת שיתופית של ממש. לפיכך, גם בני זוג המעדיפים להימנע ממיסוד הקשר צריכים להיות מודעים לכך שמבחינה משפטית – היעדר נישואין אינו בהכרח מבטיח היעדר השלכות רכושיות בעת פרידה.
סיכום
תא המשפחה של הידועים בציבור ממשיך לתפוס מקום מרכזי בנוף המשפטי, וחזקת השיתוף הרכושי היא נקודת מפתח במערכת היחסים ביניהם. הבחינה נעשית על פי מכלול נסיבות חייו של הזוג, תוך שימת לב למאפייני השיתוף ולהתנהלות הכלכלית לאורך הקשר. מערכת המשפט הישראלית מבקשת למצוא עמדה מאוזנת בין ההגנה על הצדדים החלשים לבין כיבוד רצון הפרט וחופש ההתקשרות. במרחב הלא פורמלי של ידועים בציבור, הזהירות, השקיפות והתיעוד הם מפתח לחיים שקטים וגם ליציאה מסודרת מהם, בעת הצורך.