משקיעים כשירים לפי חוק ניירות ערך בישראל

שוק ההון הישראלי מציע מגוון רחב של הזדמנויות השקעה, אך לא כל אחד יכול או רשאי להיחשף לכל סוגי ההשקעות. חלק מההשקעות המוצעות בשוק מיועדות לקבוצה מצומצמת של אנשים ותאגידים – המכונים "משקיעים כשירים". מונח זה נושא עמו משמעות ייחודית מבחינה משפטית, כלכלית ורגולטורית והוא מהווה חלק מחוקי המסגרת אשר נועדו להגן על הציבור הרחב מפני סיכונים פיננסיים גבוהים, במקביל לאפשר למשקיעים מתוחכמים השתתפות בהשקעות מורכבות ומאתגרות.

הגדרה משפטית ודרישות סף

המונח "משקיע כשיר" מוגדר בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ובפרשנות רשות ניירות ערך, והוא כולל מספר קטגוריות עיקריות של גורמים המעוניינים להשתתף בהשקעות ייחודיות שאינן פתוחות לקהל הרחב. על מנת שמשקיע ייחשב לכשיר, עליו לעמוד באחד או יותר מהתנאים שנקבעו בחוק. דרישות הסף משתנות בהתאם למעמדו של המשקיע (אדם פרטי, תאגיד, קרן השקעות וכדומה), ומתמקדות בעיקר בהיבטים כלכליים כגון הון עצמי, סכומי השקעה קודמים, או ניסיון מקצועי בשוק ההון.

לדוגמה, אדם פרטי המבקש להיות מוכר כמשקיע כשיר נדרש לעמוד באחד הקריטריונים הפיננסיים שקבעה הרשות, כמו הכנסות גבוהות ממוצעות לאורך השנים האחרונות, הון פיננסי משמעותי וכן נכסים נזילים בסכומים העולים על סף מינימום מסוים. השקעות של תאגידים או קרנות כפופות לרוב לבדיקת מאזן כספי או ניסיון השקעה מצטבר.

מדוע נדרש סיווג כ"משקיע כשיר"?

הסיווג המשפטי של משקיעים נועד לאזן בין מטרות שונות. מצד אחד, המדינה שואפת להגן על משקיעים פרטיים מפני השקעות בסיכון גבוה שעלולות להעמיד אותם בפני סיכון לא פרופורציונלי. מצד שני, לא ניתן להתעלם מהצורך לאפשר למשקיעים מנוסים ומשוכללים להשתתף בתחום הפעילות הפיננסית המתקדמת, תוך שמירה על רמת גמישות והשקיפות אותה הם דורשים. הסיווג כאמור נמצא גם בלבה של המדיניות הרגולטורית, המבקשת לצמצם את העומס הרגולטורי במקרים שבהם המשקיעים אינם נדרשים להגנה רחבה כמו הציבור הכללי.

הפרקטיקה של סיווג משקיע כשיר רווחת לא רק במסגרת השוק הישראלי, אלא קיימת גם במדינות אחרות ברחבי העולם. בארצות הברית, לדוגמה, ישנן הגבלות דומות תחת תקנות הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) ביחס להשקעות המכונות "private placements".

מכשירי השקעה ייחודיים למשקיעים כשירים

משקיעים כשירים זכאים להשתתף בהשקעות ובפעילויות פיננסיות שבדרך כלל אינן פתוחות לקהל הרחב. השקעות אלו כוללות, בין היתר:

• קרנות גידור להשקעות ספציפיות
• הנפקות פרטיות ואג"ח קונצרני
• השקעה במיזמי סטארט-אפ וקרנות הון סיכון
• פעילויות מסחר שמוסדרות מחוץ לרגולציה הציבורית המסורתית

בהקשר זה, חברות השקעה המציעות השקעות לציבור נדרשות לוודא כי המשקיע עומד בקריטריונים לפי הדין, ולעיתים אף נדרשות לאמת את הפרטים שמסר המשקיע בנוגע למעמדו.

שלבי הבדיקה והתאמה

הליך ההכרה במשקיע כשיר כולל מספר שלבים, החל ממילוי טפסים בהם על המשקיע להצהיר על עמידתו בתנאים, דרך אימות פרטים גבי יכולתו הפיננסית, וכלה באישור הרשות או הגורם הפיננסי המתאים. הליך זה נועד להבטיח כי מי שמוגדר "משקיע כשיר" אכן עומד בתנאים המתחייבים ואינו פועל תוך חריגה מהחוק.

השלכות הסיווג

לסיווג כ"משקיע כשיר" עשויות להיות השלכות משמעותיות. מעבר לגישה להשקעות הבלעדיות, המשקיע נדרש להיות ער לסיכונים הגלומים בהשקעות המתקדמות בהן הוא משתתף, היות וההגנות הרגולטוריות המוענקות ביומיום לציבור המשקיעים אינן חלות עליו במלואן. בנוסף, הגדרה זו מעצימה את מעמדו של המשקיע בשוק ומאפשרת לו לרכוש מוצרים פיננסיים ולנהל מו"מ בתנאים ייחודיים שמיועדים לקהל בעל מיומנות ואיתנות פיננסית גבוהה יותר.

סיכום ומבט לעתיד

הסיווג כ"משקיע כשיר" מעצב את שוק ההון באופן שמאפשר שילוב בין הגנה על הציבור הרחב לבין קידום פעילות פיננסית מתקדמת וגמישה למחצה. המשקיע הכשיר נתפס כגורם בעל יכולת להתמודד עם המורכבויות והסיכונים בתחום הכלכלי, תוך ניהול תקין של השקעותיו. עם זאת, חשוב לזכור כי הסיווג אינו רק הזדמנות, אלא גם אחריות המצריכה ידע, מומחיות ותכנון נכון.