קביעת דמי מזונות ילדים במשפט הישראלי

נכתב ע"י: אבירם גור

חיוב במזונות ילדים הוא אחד הנושאים המרכזיים בדיני המשפחה בישראל, והוא מעורר שאלות רבות הנוגעות להיקף החיוב, אופן חישובו והגורמים המשפיעים על קביעתו. במסגרת זו, בתי המשפט מתחשבים במגוון רחב של נתונים כלכליים ותאורטיים, תוך איזון בין צורכי הילד לבין יכולת ההורים. חקיקה ופסיקה עכשווית ממשיכות לעצב את התחום ולהשפיע על הקביעות המשפטיות בנושא.

הגישה המשפטית לחיוב במזונות

דיני המזונות בישראל נשענים על שילוב בין הדין האישי החל על ההורים (כגון הדין הדתי ליהודים) לבין פסיקת בתי המשפט האזרחיים, אשר פיתחו עקרונות מנחים לצורך קביעת סכומי המזונות. באופן מסורתי, חובת האב היהודי לשאת במזונות ילדיו הקטינים הייתה אבסולוטית מכוח הדין הדתי, תוך הבחנה בין צרכים הכרחיים לבין צרכים נוספים שלא חלים בהכרח על האב בלבד.

עם זאת, בג"ץ ובתי המשפט לענייני משפחה הובילו בשנים האחרונות לשינוי מגמה, במיוחד בעקבות פסק הדין בעמ"ש 919/15, אשר יצר הבחנה בגובה דמי המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות של הילד אצל הוריו ולמצבם הכלכלי.

שיקולים כלכליים בקביעת המזונות

בעת קביעת גובה המזונות, בתי המשפט בוחנים את הכנסות שני ההורים, כולל שכר עבודה, נכסים, קצבאות והכנסות פסיביות. מלבד ההכנסה הישירה, מתחשבים בתי המשפט גם בפוטנציאל ההשתכרות של כל הורה, כלומר, היכולת הכלכלית העכשווית והעתידית. במקרים בהם אחד ההורים מצמצם את היקף עבודתו ללא הצדקה, הדבר עשוי להילקח בחשבון בעת קביעת סכום המזונות.

גורם נוסף הוא רמת החיים אליה הורגל הילד טרם הפרידה. המגמה היא לשמור עד כמה שניתן על יציבות כלכלית ולמנוע פערים משמעותיים באיכות חייו של הילד לאחר הפרידה.

חלוקת אחריות בין ההורים

בעבר, החיוב במזונות הושת ברובו על האב, כאשר האם נדרשה להשתתף רק בחלק יחסי מהוצאות חריגות כגון טיפולים רפואיים שאינם מכוסים על ידי ביטוח הבריאות. כיום, עם מגמת השוויון ההורי, חל שינוי משמעותי, ולפי הפסיקה החדשה גם אמהות יכולות להיות מחויבות ישירות בתשלומי מזונות, בעיקר כשהמשמורת משותפת והכנסות שני ההורים דומות.

מצב המשמורת השפעתו על גובה דמי המזונות
משמורת יחידנית לאם האב יישא במלוא המזונות ההכרחיים
משמורת משותפת עם הכנסה דומה המזונות עשויים להיות מופחתים או מאוזנים
הכנסה גבוהה של האם יתכן שגם האם תחויב בתשלומים

שינוי סכום המזונות בעתיד

בתי המשפט מאפשרים שינוי של דמי המזונות במקרה של שינוי נסיבות מהותי. אם אחד ההורים מאבד את יכולתו הכלכלית, נולדים ילדים נוספים או שיש שינוי משמעותי בצרכי הילד, ניתן להגיש בקשה לעדכון סכום המזונות. עם זאת, בתי המשפט נוקטים בגישה שיקולית ויבחנו כל מקרה לגופו.

סיכום

קביעת דמי המזונות בישראל מבוססת על איזון בין צורכי הילד, יכולת ההורים ועקרונות חלוקה הוגנים. השינויים שחלו בפסיקה בעשור האחרון מבקשים לקדם יותר שוויון בין ההורים ולתת מענה מדויק יותר למציאות הכלכלית והמשפחתית המשתנה. עם זאת, כל מקרה נשקל באופן פרטני, כך שהכרעה בדבר מזונות תלויה בנסיבות הייחודיות של המשפחה המעורבת.

המידע המוצג באתר הינו מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נושא מאפיינים ונסיבות ייחודיות, ולכן לקבלת מענה מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

למידע נוסף מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

    בשליחת טופס זה הנך מאשר/ת את תנאי השימוש ואת מדיניות הפרטיות באתר.

    מידע נוסף

    פקודת התעבורה נוסח חדש – מסגרת חוקית ועדכנית להסדרת התחבורה בישראל

    תחום דיני התעבורה משקף את נקודת המפגש שבין המשפט לחיי היומיום של אזרחים רבים, ומגלם בתוכו רגולציה מורכבת שמטרתה להבטיח סדר, בטיחות ...

    אפוסטיל למסמכי בית משפט – מסגרת משפטית והליך הנפקה

    בעידן בו אזרחים, תאגידים ורשויות ציבוריות שואפים לפעול גם אל מעבר לגבולות מדינתם, עולה צורך ממשי להכיר במסמכים המשפטיים שהונפקו במדינה אחת ...

    צו עיקול זמני במעמד צד אחד – תנאים והגבלות משפטיות

    מערכת המשפט עושה שימוש בכלים זמניים לצורך שמירה על איזון והגנה על זכויות הצדדים עוד בטרם ניתנה הכרעה סופית בתביעה. אחד מהכלים ...

    בדיקת שעבוד רכב – מסגרת משפטית והשלכות לרוכש

    רכישת רכב, בפרט מכלי יד שנייה, מהווה לעיתים את אחת ההשקעות הכלכליות החשובות ביותר עבור אנשים פרטיים ועסקים כאחד. עם זאת, שוק ...

    זיכרון דברים – תוקף משפטי ודרישות חוזיות בישראל

    בעולם העסקי והמשפטי בישראל, לעיתים קרובות מבקשים צדדים למסגרת עסקה או הסכמה בשלב מוקדם לפני החתימה על חוזה סופי ומפורט. מסמך מסוג ...

    בקשה לביצוע פסק דין – הליך והיבטים משפטיים

    מערכת המשפט בישראל מעניקה תוקף משפטי לפסקי דין שניתנים על ידי בתי משפט מוסמכים, אך עצם קיומו של פסק דין אינו מבטיח ...

    תקופת הודעה מוקדמת בסיום יחסי עבודה – מסגרת חוקית והשלכות

    סיום יחסי עבודה הוא אירוע משמעותי הן עבור העובד והן עבור המעסיק. מעבר להיבטים הרגשיים והכלכליים הכרוכים בכך, קיימות גם השלכות משפטיות ...

    סעיף 9א לפקודת מס הכנסה – מיסוי חברות בשליטה וניהול מישראל

    בתוך מערכת דיני המס בישראל, קיימת חשיבות רבה למעקב אחר מבני אחזקה וניהול של חברות הפועלות בזירה הבינלאומית. אחת ההתפתחויות המרכזיות בתחום ...