הרשתות החברתיות הפכו לזירה עיקרית לתקשורת והבעת דעות, אך לצד היתרונות הגלומים בהן, הן יוצרות גם כר פורה להתבטאויות פוגעניות. פרסומים עלולים להפיץ מידע שקרי, לפגוע בשמם הטוב של אנשים או ארגונים, ולהוביל להשלכות משפטיות משמעותיות. אחת הסוגיות המשפטיות העיקריות בתחום זה היא לשון הרע בפייסבוק, המעלה שאלות מורכבות לגבי האחריות המשפטית של כותבי הפוסטים, המשתפים והמספקים במה לפרסומים מכפישים.
מהי לשון הרע בפייסבוק?
לשון הרע בפייסבוק היא פרסום תוכן הפוגע בשמו הטוב של אדם או ארגון ברשת החברתית. החוק הישראלי אוסר על הפצת מידע שקרי או מבזה אשר עלול לגרום לנזק. פרסום כזה עשוי להוביל לתביעת לשון הרע, גם ללא הוכחת נזק. האחריות חלה הן על המפרסם המקורי והן על משתפים או מגיבים לתוכן הפוגע.
המסגרת המשפטית: חוק איסור לשון הרע
הבסיס החוקי המרכזי לעיסוק בלשון הרע בישראל הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. החוק מגדיר "לשון הרע" כפרסום העלול להשפיל, לבזות, לפגוע באדם או להפוך אותו למטרה ללעג או לאיבה בציבור. סעיף 2 לחוק קובע כי לשון הרע מתקיימת כאשר המידע נמסר לאדם נוסף מלבד הנפגע, והשאלה אם הדברים שפורסמו נכונים אם לאו עשויה להיות רלוונטית רק בהמשך, כאשר בית המשפט בוחן את טענת ה"הגנה על אמת בפרסום".
חשוב לציין כי החוק אינו מבחין בין פרסום במדיות שונות – הודעה בעיתון, אמירה בשידור חי או פוסט ברשת החברתית – כולם עשויים להיחשב כלשון הרע אם יש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של אדם או ארגון. הייחוד של הפלטפורמות הדיגיטליות, ובפרט פייסבוק, טמון בכך שהפצת המידע מתבצעת במהירות, ולעיתים קרובות ללא בקרה מספקת.
פייסבוק כזירה משפטית: מי נושא באחריות?
במשפט הישראלי קיימת פסיקה מחייבת הקובעת כי אחריות בגין לשון הרע בפייסבוק אינה מוטלת רק על כותב הפוסט המקורי, אלא גם על מי שמשתף, מגיב ואף "מאשר" את התוכן באמצעים שונים, כגון לחיצת "לייק". פסיקות שונות שהתבררו בבתי המשפט הראו כי עצם הפעולה של הפצת מידע פוגעני מגבירה את האחריות המשפטית.
פסיקות משפטיות בולטות
בפסקי דין שונים שניתנו בשנים האחרונות, נטען כי גם פעולות שנראות לכאורה כפעולות סתמיות – כגון שיתוף פוסט פוגעני – עשויות להיחשב כמעשה של פרסום לשון הרע. כך למשל:
- במקרה שבו נתבע אדם על שיתוף פוסט משמיץ בפייסבוק, קבע בית המשפט כי עצם השיתוף מהווה הפצה מחודשת של לשון הרע.
- לגבי תגובות או לייקים לפוסטים פוגעניים, ההכרעות אינן תמיד אחידות – אך יש מקרים שבהם השופטים ראו בפרקטיקות אלו עידוד ולגיטימציה לתוכן פוגעני, מה שהוביל לאחריות משפטית מוגבלת.
הגנות אפשריות על מפרסמים
חוק איסור לשון הרע מונה מספר הגנות עבור מי שנתבע בגין פרסום פוגעני. המרכזיות שבהן כוללות:
- אמת בפרסום – אם ניתן להוכיח כי המידע שפורסם הוא אמת וכי קיימת בו "עניין ציבורי", הרי שהדבר עשוי לשמש כהגנה משמעותית.
- הבעת דעה – פרסום שאינו בגדר "עובדה" אלא הבעת דעה סובייקטיבית עשוי בנסיבות מסוימות שלא להיחשב כלשון הרע.
- תום לב – החוק קובע מצבים שבהם פרסום שנעשה בתום לב אינו מהווה עילה לתביעה, למשל כאשר הדברים נאמרו כהבעת ביקורת לגיטימית.
השלכות מעשיות על משתמשים בפייסבוק
בעידן הדיגיטלי, כל משתמש ברשת החברתית חייב להיות מודע לכך שפרסום לא אחראי עלול לגרור הליכים משפטיים כבדים. הפרת חוק איסור לשון הרע עשויה להוביל לפיצויים בסכום נכבד, לפעמים ללא צורך בהוכחת נזק.
חשוב לזכור שעל אף חופש הביטוי המוגן במשפט הישראלי, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת. ביטוי פוגעני ושקרי אינו מוגן תחת חופש הביטוי, וכך גם בכל הקשור להאשמות בלתי מבוססות, השמצות ופגיעה בשמו הטוב של אדם או עסק.
סיכום
לשון הרע בפייסבוק הפכה לאחת התביעות הנפוצות בתחום הדיבה בעידן הדיגיטלי. האחריות המשפטית חלה לא רק על המפרסם הראשוני, אלא גם על מי שמשתף או תומך בהפצת מידע פוגעני. על כן, יש לנהוג בזהירות בפלטפורמות החברתיות, ולוודא כי כל פרסום עומד בגבולות החוק, על מנת למנוע הסתבכות משפטית והליכים שאף עשויים להסתכם בפיצויים גבוהים.