ביטול עיכוב יציאה מהארץ בהליכי חדלות פירעון: תנאים ומנגנונים

נכתב ע"י: אבירם גור

עיכוב יציאה מהארץ הוא אחד הצעדים המשפטיים החמורים שניתן להפעיל במסגרת הליכי חדלות פירעון. מדובר בכלי שנועד להבטיח את עמידתו של החייב בהתחייבויותיו המשפטיות והכלכליות, ולמנוע ממנו לצאת מישראל על חשבון הנושים או הסדרי התשלום שנקבעו. עם זאת, לצד הנחיצות של הכלי, הוא עלול לפגוע משמעותית בזכויות הפרט של החייב, ובהתאם לכך ניתן לפעול לביטולו במצבים מסוימים.

השלכות עיכוב יציאה מהארץ על החייב

עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליכי חדלות פירעון אינו רק עניין טכני; יש לו השלכות מעשיות מרחיקות לכת על החייב. מעבר לפגיעה בחופש התנועה, עיכוב היציאה עשוי למנוע מהחייב לקיים התחייבויות אישיות, מקצועיות או משפחתיות מחוץ לישראל, כגון נסיעות עבודה, טיפולים רפואיים דחופים בחו"ל, או ביקורים משפחתיים.

בשל כך, מערכת המשפט מבקשת לאזן בין זכויות החייב לבין צורכיהם של הנושים. בתי המשפט נוטים לאשר את ביטול עיכוב היציאה כשמשוכנעים שעמידה בתנאים מסוימים תבטיח את חזרתו של החייב לישראל ועמידתו בהתחייבויותיו.

תנאים מרכזיים לביטול עיכוב היציאה

הדיון בבקשות לביטול עיכוב יציאה מהארץ במסגרת חדלות פירעון מתרכז בשלושה ממדים עיקריים: פירוט הנסיבות האישיות של החייב, המלצות הנאמן בתיק, והערבויות שיציע החייב כדי להבטיח את שיבתו.

  • נסיבות אישיות: על החייב לשכנע את בית המשפט שיש צורך אמיתי ודחוף ביציאתו לחו"ל, כגון טיפול רפואי או עניין עסקי מהותי שאינו סובל דיחוי. בתי המשפט לא יקבלו נימוקים כלליים וחסרי ביסוס.
  • עמידת החייב בתנאים הקודמים: תום הלב והעמידה בהתחייבויותיו הקודמות של החייב יהוו שיקול משמעותי. חייב שמפגר בתשלומים או מפר תנאים אחרים שהוטלו עליו עשוי להיתקל בקשיים משמעותיים בקבלת אישור ליציאה.
  • ערבויות ובטחונות: חשוב לצרף לבקשה הצעות לערבויות כלכליות או אישיות, כגון ערבות בנקאית, ערבויות צד שלישי או התחייבות להפקיד דרכון בבית המשפט. ערבויות אלו נועדו להפחית את הסיכון שהחייב לא ישוב לישראל.

איך מגישים בקשה לביטול עיכוב יציאה?

הליך הגשת הבקשה מתחיל בהגשת בקשה מנומקת לבית המשפט של חדלות פירעון. הבקשה צריכה לכלול נימוקים מפורטים, אסמכתאות תומכות (לדוגמה, אישור רפואי או מסמכים עסקיים), והצעה קונקרטית לערבויות. כמו כן, יש להמציא עותק של הבקשה לנאמן ולנושים בתיק, כדי שיוכלו להציג את עמדותיהם.

במסגרת הדיון המשפטי, בית המשפט יאזין לטיעוני הצדדים, יתחשב בחוות דעתו של הנאמן, וישקול את מכלול הנסיבות. פעמים רבות, בית המשפט עשוי לדחות את הבקשה אם לא עלה בידי החייב להוכיח באופן משכנע את נחיצות היציאה.

סוגיות נלוות והשלכות עתידיות

חשוב להבין כי ביטול עיכוב יציאה מהארץ יינתן, ברוב המקרים, כהיתר זמני בלבד. כלומר, בית המשפט יאשר לחייב לצאת מהארץ למשך פרק זמן מוגבל, בתנאים מסוימים שמבטיחים את חזרתו. במקרים שבהם החייב מפר את תנאי ההיתר, הדבר עלול להוביל להטלת סנקציות חמורות, כולל פגיעה נוספת בתהליך חדלות הפירעון שלו.

זאת ועוד, אישור חריג שכזה עשוי לשמש כתקדים לצעדים עתידיים. לדוגמה, חייב שהוכיח יכולת לעמוד בתנאים המחמירים שנקבעו יוכל אולי לקבל הקלות נוספות בהמשך ההליך.

מגמות בפסיקה ובחקיקה בנושא

בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה בפסיקת בתי המשפט לחפש איזונים בין האינטרסים של הצדדים. בעוד שפעם הכלי של עיכוב יציאה מהארץ היה מופעל באופן שאוטומטי כמעט, כיום ישנה גמישות רבה יותר במתן הקלות כאשר מתברר כי התועלת לנושים אינה עולה על הנזק שנגרם לחייב. עם זאת, בתי המשפט עדיין מקפידים לנהוג בזהירות כדי למנוע שימוש לרעה בהליך זה.

בחקיקה, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 מספק מסגרת מודרנית ומאוזנת לטיפול במקרים של חדלות פירעון, תוך שימת דגש על שיקום החייב. סעיפי החוק הנוגעים לצווי עיכוב יציאה נותנים בידי השופטים כלים להפעיל שיקול דעת רחב, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

סיכום

ביטול עיכוב יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון מציב אתגר משפטי רב פנים, שבו נדרשת שקילה מדוקדקת של זכויות החייב מול אינטרסים של הנושים. במקרים המתאימים, ניתן בהחלט לשכנע את בית המשפט לאפשר לחייב לצאת מהארץ, בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים. עם זאת, חשוב לבצע את התהליך באופן מדוד ומקצועי, תוך הגשת בקשה מסודרת ומנומקת היטב. כך ניתן להגדיל את הסיכוי להצלחה ולהשיג את התוצאה הרצויה ללא פגיעה מיותרת בזכויותיהם של מי מהצדדים המעורבים.

המידע המוצג באתר הינו מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נושא מאפיינים ונסיבות ייחודיות, ולכן לקבלת מענה מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

למידע נוסף מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

    בשליחת טופס זה הנך מאשר/ת את תנאי השימוש ואת מדיניות הפרטיות באתר.

    מידע נוסף

    פקודת התעבורה נוסח חדש – מסגרת חוקית ועדכנית להסדרת התחבורה בישראל

    תחום דיני התעבורה משקף את נקודת המפגש שבין המשפט לחיי היומיום של אזרחים רבים, ומגלם בתוכו רגולציה מורכבת שמטרתה להבטיח סדר, בטיחות ...

    אפוסטיל למסמכי בית משפט – מסגרת משפטית והליך הנפקה

    בעידן בו אזרחים, תאגידים ורשויות ציבוריות שואפים לפעול גם אל מעבר לגבולות מדינתם, עולה צורך ממשי להכיר במסמכים המשפטיים שהונפקו במדינה אחת ...

    צו עיקול זמני במעמד צד אחד – תנאים והגבלות משפטיות

    מערכת המשפט עושה שימוש בכלים זמניים לצורך שמירה על איזון והגנה על זכויות הצדדים עוד בטרם ניתנה הכרעה סופית בתביעה. אחד מהכלים ...

    בדיקת שעבוד רכב – מסגרת משפטית והשלכות לרוכש

    רכישת רכב, בפרט מכלי יד שנייה, מהווה לעיתים את אחת ההשקעות הכלכליות החשובות ביותר עבור אנשים פרטיים ועסקים כאחד. עם זאת, שוק ...

    זיכרון דברים – תוקף משפטי ודרישות חוזיות בישראל

    בעולם העסקי והמשפטי בישראל, לעיתים קרובות מבקשים צדדים למסגרת עסקה או הסכמה בשלב מוקדם לפני החתימה על חוזה סופי ומפורט. מסמך מסוג ...

    בקשה לביצוע פסק דין – הליך והיבטים משפטיים

    מערכת המשפט בישראל מעניקה תוקף משפטי לפסקי דין שניתנים על ידי בתי משפט מוסמכים, אך עצם קיומו של פסק דין אינו מבטיח ...

    תקופת הודעה מוקדמת בסיום יחסי עבודה – מסגרת חוקית והשלכות

    סיום יחסי עבודה הוא אירוע משמעותי הן עבור העובד והן עבור המעסיק. מעבר להיבטים הרגשיים והכלכליים הכרוכים בכך, קיימות גם השלכות משפטיות ...

    סעיף 9א לפקודת מס הכנסה – מיסוי חברות בשליטה וניהול מישראל

    בתוך מערכת דיני המס בישראל, קיימת חשיבות רבה למעקב אחר מבני אחזקה וניהול של חברות הפועלות בזירה הבינלאומית. אחת ההתפתחויות המרכזיות בתחום ...