הליך פונדקאות בישראל – היבטים משפטיים

הליך הפונדקאות הפך בשנים האחרונות לאחד הנושאים הרגישים ביותר בתחום דיני המשפחה והפריון. מדובר בהליך המשלב היבטים רפואיים, חברתיים, אתיים וכמובן – משפטיים. במדינות שונות קיימת גישה שונה כלפי הסדרת הנושא, ובישראל נקבעו לו כללים ייחודיים במסגרת חקיקה ספציפית. ההסדרים המשפטיים מתייחסים לא רק להגדרת הצדדים המעורבים ולתנאים שבהם ניתן לבצע את ההליך, אלא גם לשאלות מורכבות הנוגעות לזכויות ההורים המיועדים, זהותה המשפטית של הפונדקאית וההליך למתן צו הורות.

המסגרת המשפטית של פונדקאות בישראל

בישראל, הליך הפונדקאות מוסדר בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996. מטרת החוק היא להסדיר את התנאים שבהם ניתן לבצע את ההליך ואת ההשלכות המשפטיות שלו. החוק קובע כי פונדקאות תתאפשר רק לאחר קבלת אישור מוועדה מיוחדת המכונה "הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים". ועדה זו בוחנת את כשירותם של ההורים המיועדים והאם הפונדקאית, כמו גם את ההסכם הנחתם ביניהם.

הליך הפונדקאות כולל שלבים שונים, החל מגיבוש החוזה המשפטי ועד מתן צו הורות לאחר הלידה. בליווי ההליך, ישנה חשיבות לשקילת כלל הזכויות והחובות של הצדדים, והוועדה נדרשת לוודא כי מתקיימים תנאים משפטיים קפדניים על מנת למנוע ניצול או פגיעה באחד הצדדים.

תנאי הזכאות להליך פונדקאות

התנאים לביצוע הליך פונדקאות בישראל נקבעים בהתאם להוראות החוק והחלטות הוועדה המוסכמת. לאורך השנים חלו שינויים בגישה המשפטית כלפי פונדקאות, ובייחוד בנוגע להרחבת מעגל הזכאים.

• הורים מיועדים – בתחילה, רק זוגות הטרוסקסואלים נשואים יכלו לפנות להליך פונדקאות בישראל. בהמשך, בעקבות תיקונים שנעשו בחוק, ההליך הורחב גם לנשים יחידניות בעלות צורך רפואי מוכח.
• האם הפונדקאית – על פי החוק, האישה הנושאת את ההיריון צריכה להיות בגירה, אזרחית ישראלית או תושבת קבע, ואינה יכולה להיות קרובת משפחה של ההורים המיועדים.
• הליך רפואי – העובר הנישא על ידי הפונדקאית חייב להיות מופרה מביצית שאינה שלה, תוך שימוש בטכנולוגיות הפריה חוץ גופית.

ההיבט המשפטי של הסכם פונדקאות

אחד מהשלבים המרכזיים בהליך הוא כריתת הסכם פונדקאות בין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית, כאשר להסכם זה יש תוקף מחייב רק לאחר אישור הוועדה. ההסכם נועד להסדיר את התחייבויותיה של הפונדקאית ואת זכויותיהם של ההורים המיועדים. בין הנושאים העיקריים הנכללים בהסכם ניתן למצוא:

• זכויות הפונדקאית – התחייבויות ההורים כלפי האם הפונדקאית, כולל התחייבויות רפואיות וכלכליות.
• שיקולים רפואיים – אחריות רפואית במהלך ההיריון ומעורבות ההורים המיועדים בתהליך.
• תנאים לסיום ההיריון – נסיבות שבהן ניתן להפסק את ההיריון ומה השלכותיהן המשפטיות.
• תגמול הפונדקאית – סכום התשלום וההוצאות הנלוות שיקבלו הפונדקאית בגין שירותיה.

מתן צו הורות לאחר הלידה

הליך הפונדקאות אינו מסתיים עם הלידה, אלא נדרש אישור משפטי להעברת האמהות או האבהות החוקית להורים המיועדים. לאחר הלידה על ההורים המיועדים לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הורות, כאשר מטרת הצו היא להסדיר את רישום ההורים המיועדים כהוריו החוקיים של הילד.

הליך זה נחשב לרגיש מאחר והוא עשוי לכלול בחינה של טובת הילד, לוודא שאין חשש לניצול או בעיות משפטיות אחרות. לרוב, ההליך מתנהל בצורה חלקה כאשר אין התנגדויות מהאם הפונדקאית וההסכם בין הצדדים אושר מראש במסגרת הוועדה המוסמכת.

פונדקאות מחוץ לישראל – היבטים משפטיים

בשל המגבלות הקיימות בחוק הישראלי, רבים בוחרים לבצע את הליך הפונדקאות מחוץ לישראל. מדינות שונות מאפשרות פונדקאות ללא מגבלות מחמירות כמו בישראל, דבר שמוביל ישראלים רבים לחפש אפשרויות בחו"ל.

עם זאת, פונדקאות חו"ל מעלה סוגיות משפטיות נוספות, לרבות שאלות הנוגעות להכרת המדינה הזרה בהורות ולדרכי רישום הילד בישראל. באופן כללי, הורים שביצעו פונדקאות במדינה אחרת נדרשים להוכיח את הקשר בין הילד לבין ההורים המיועדים דרך בדיקות גנטיות ולעיתים גם הליכים משפטיים שיסייעו לרישום של הילד בישראל.

מגמות ועתיד הפונדקאות בישראל

תחום הפונדקאות ממשיך להוות נושא לדיון ציבורי ומשפטי בישראל, תוך קריאות להרחיב את גישת המדינה כלפי המעגלים הזכאים. אחד מהנושאים המרכזיים בדיון הציבורי הוא האם יש להכיר בזכותם של זוגות חד-מיניים ואבות יחידניים לבצע פונדקאות בארץ, לצד שאלות בנוגע לאתיקה ולפיקוח על ההליך.

בתי המשפט עוסקים יותר ויותר בשאלות הנובעות מהתפתחויות טכנולוגיות, יחסי הורים-פונדקאיות והיבטים חוקתיים של דיני המשפחה. מצד אחד, המדינה רוצה לשמור על רגולציה נאותה כדי למנוע ניצול, ומן הצד השני קיים צורך להתאים את החקיקה להתקדמות החברתית והרפואית.

סיכום

הליך הפונדקאות בישראל משלב אלמנטים רפואיים, חברתיים ומשפטיים שמחייבים רגולציה קפדנית. המסגרת המשפטית נועדה לאזן בין זכויות ההורים המיועדים, טובת הקטין וזכויות האם הפונדקאית. לצד זאת, השיח הציבורי על פונדקאות ממשיך להתפתח, ויתכן שבעתיד נזכה לראות שינויי מדיניות והרחבת מעגלי הזכאות.